"העובדה המדהימה בקשר לטובין שברכבת הזהב לא הייתה ערכו הרב של כל פריט ופריט, אלא כמותם העצומה של הפריטים", כותב פרופ' רונלד צוויג במחקרו המרתק על גלגולה של רכבת הזהב שיצאה מהונגריה לאוסטריה בשלהי מלחמת העולם השנייה ועליה רכושם של יהודי הונגריה אבנים יקרות,כסף מזומן, פרוות ושטיחים, טבעות נישואין ותשמישי קדושה.
"הרכבת", כותב צוויג, "הייתה שיאן של שנות תכנון ושל ביזה מאורגנת בקפידה".
בספרו צוויג מתאר ביזה מאורגנת זו של הרכוש היהודי, ביזה שהחלה עוד טרם השואה כשחוקקו ההונגרים חקיקה אנטי-יהודית שהטילה על יהודי הונגריה הגבלות כלכליות והגיעה אל שיאה בימי המלחמה עם הפקעה וחלוקה מחדש מעוגנת בחוק של הרכוש היהודי. עם סיום המלחמה עמד הרכוש הגזול של יהודי הונגריה במוקד הוויכוח בין המעצמות המנצחות, ויכוח שהשתתפו בו הארגונים היהודיים, הקהילה היהודית בהונגריה וממשלת הונגריה. ערכו של הרכוש שהוחזר לעולם היהודי היה נמוך לאין שיעור מערכו המקורי. "האמונה שאפשר לחמוס את שגשוגה של קהילה ולחלקו מחדש", מסכם צוויג, "הייתה פנטזיה". סיפורה של רכבת הזהב הפך למיתוס שנכרכו בו אגדות רבות. במחקרו המקיף והמעמיק מפריד צוויג בין עובדות לבדיון ותורם תרומה חשובה לפענוחה של אחת הדרמות הלא מוסברות מימיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה.
אל הספר