בשנים 1911-1909 פעלה בעיר דוד בירושלים משלחת חפירות, בראשות הבריטי מונטגיו פארקר. המשלחת חפרה תחת מעטה כבד של חשאיות מפני שלא העתיקות היו בראש מעייניה, אלא אוצרות בית המקדש. כדי לרכך ככל הניתן את הביקורת הציבורית, גייסה המשלחת לשורותיה את האב לואי איג וינסאן, כומר נוצרי, מן המסדר הדומיניקני בירושלים. וינסאן היה גם ארכיאולוג וחוקר מן המעלה הראשונה. וינסאן בא בעקבות החופרים ותיעד בדייקנות כל מה שנחשף. הוא גם הציע פירושים ארכיאולוגיים והיסטוריים לתגליות. הספר שלפנינו הוא הדו"ח המלא שהוציא וינסאן על חפירות אלה. מבין ההישגים המדעיים ראוי להזכיר את תיעודה המלא והמדויק של ניקבת השילוח, המשמש אותנו עד היום הזה. זיהוי מכלול של כלי חרס מצוירים, ותיארוכם המדויק לאלף השלישי לפסה"נ, קבע סופית שבגבעה זו שליד המעיין מצויים השרידים הקדומים ביותר בסביבה, ולכן אין ספק שיש לזהות כאן את עיר דוד המקראית.
אל הספר