דניאל כהנמן (חתן פרס הנובל לכלכלה) ציין ש"היכולת להיות מופתעים הוא היבט מהותי של חיינו המנטליים; ההפתעה היא האינדיקטור הרגיש ביותר לאופן שבו אנו מבינים את עולמנו ולציפיות שלנו ממנו". במוקד הספר את זאת לא צפינו עומדת השאלה כיצד מתמודדות מדינות, באמצעות ארגוני מודיעין, עם הפתעות אסטרטגיות, לצד בדיקת דרכי ההתמודדות של ארגונים עסקיים-כלכליים עם התפתחויות בלתי-צפויות.
ארגוני מודיעין, קברניטי מדינות ומנהלים בכירים בתחום העסקי משקיעים מאמץ גדול על מנת למנוע הפתעות אסטרטגיות, אבל בפועל הם ממשיכים להיות מופתעים. ארגוני מודיעין עוסקים שנים רבות בשאלה כיצד לשפר את היכולות שלהם על מנת למנוע הפתעות אסטרטגיות. העדר התרעה ביחס לאיומים קריטיים המתפתחים בתחום העסקי מציג בעיה דומה אשר לא זכתה לדיון מספק. ספרו של אבנר ברנע מתמודד עם שלוש שאלות מרכזיות: מה ניתן ללמוד מניתוח השוואתי של כשלונות מודיעיניים, בתחום הלאומי והעסקי, על מנת להעשיר את הבנתנו ביחס לסיבות לכישלונות מודיעיניים? מה ניתן ללמוד מניתוח השוואתי של כשלונות מודיעיניים בשני סוגי הפתעות: הפתעה מרוכזת והפתעה מפוזרת; כיצד יכול המחקר ההשוואתי של כשלונות מודיעיניים בתחום הלאומי והעסקי לתרום לשיפור ההיערכות של מדינות, כלכלות ועסקים להתמודד עם הפתעות אסטרטגיות?
הספר בוחן את כשלונות המודיעין מנקודת מבט חדשה המאפשרת לסווג הפתעה אסטרטגית לפי ארבעה ממדים. על סמך ניתוח ארבעה מקרי בוחן של כשלונות מודיעיניים, שניים בתחום המודיעין הלאומי (מתקפת 9/11 והאינתיפאדה הראשונה) ושניים בתחום העסקי-כלכלי (המשבר הפיננסי בשנת 2008 וקריסת IBM בשנת 1993), ניתן להבין טוב יותר את תופעת הכשלון המודיעיני.
אל הספר