|
|
עמוד:12
12 אבנר ברנע אנשי מחקר המודיעין לצורך לחשוב מלכתחילה לא רק במונחים של הפתעה מרוכזת, שבהם הם רגילים, אלא גם במונחים של הפתעה מפוזרת . כפי שאראה במקרי הבוחן, המודעות לכך ככל הנראה נמוכה . נוסף על כך, מחקר זה מתייחס לשאלה חשובה : מיהו יעד המודיעין המוערך ? במקרים של הפתעה מפוזרת יש קושי לזהות את יעד המודיעין המוערך המאיים בעקבות ההרגל לראות את הדברים בצורה מרוכזת . כאשר למודיעין אין יעד ברור הוא אינו יכול למקד סביבו את האיסוף . עובדה זו תוביל בהמשך לכשל בתהליך "מעגל המודיעין", המסתיים בתוצר הסופי, דוח המודיעין, שאינו מצליח לזהות את האיום מאחר שהוא ממוקד ביעד הלא נכון . זה לדעתי חידוש נוסף בחשיבה התיאורטית שבוחנת בדרך כלל את תפקוד המעריך ( חוקר המודיעין או איש המודיעין התחרותי ( ומנסה לשפר את יכולותיו ואת כישוריו על סמך ניתוח האירועים . כאמור, ישנם מקרים שבהם יש להסתכל על המוערך ולא על המעריך כדי להסביר את הכשל . בספר זה שני חידושים עיקריים : ראשית, פירוק ההפתעה לשני סוגים : הפתעה מרוכזת והפתעה מפוזרת, ובעקבותיו הרחבת ההסברים לכישלונות מודיעיניים . ההסברים המוכרים המאפיינים את רוב ההפתעות המודיעיניות הם מסוג הפתעה מרוכזת, אף שעד עתה היא לא הייתה מוכרת ככזאת . בתחום ההפתעה המרוכזת יעד המודיעין המוערך הוא בדרך כלל ארגון מוכר, שאף מזוהה כמאיים, ואילו בהפתעה מפוזרת קיים קושי לזהות את היעד המודיעיני ובעקבות זאת גובר הסיכוי להפתעה מפוזרת . החידוש בהפתעה המפוזרת הוא כפול : האחד, היותה סוג מסוים של הפתעה אסטרטגית שבעבר נותח דרך המסגרת המאפיינת את ההפתעה המרוכזת, אך ההסברים שניתנו לא היו משכנעים . מאחר שבאופן אינטואיטיבי נוטים לחפש הסברים להפתעה מרוכזת, לעיתים קשה להבין שבמקרה זה סוג ההפתעה הוא אחר . חידוש נוסף הוא
|
|