במכון למחקרי ביטחון לאומי התנהל במהלך 2017 פרויקט לבחינת המצב ברצועת עזה, שהתייחס לתנאים הפוליטיים, הכלכליים, התשתיתיים והביטחוניים השוררים באזור, על ביטוייהם השלובים והשלכותיהם קצרות הטווח וארוכות הטווח. הפרויקט התבסס על ניתוח המצב ברצועת עזה מהיבטים שונים, שלהם מוקדשים המאמרים הכלולים בקובץ זה. תכליתו הייתה לספק בסיס מחקרי לטענה בזכות הערכה מחודשת של מדיניות ישראל ביחס לאזור והנעת תוכנית שיקום בינלאומית עבורו, על יסוד הערכה כי מתעצמת ברצועה בעיה חריפה בתחום התשתיות, שהיא רוויית סכנות הומניטריות ואיומים ביטחוניים.
מהמאמרים הכלולים בקובץ זה עולות מסקנות ברורות, שמשמעויותיהן יחד ולחוד הן שמהלכים לשיקום הרצועה הם צורך השעה. מסקנה זו הודגשה גם בדיונים שהתקיימו במסגרת סדנה שנערכה במכון למחקרי ביטחון לאומי בשיתוף קרן היינריך בל, ובה השתתפו מומחים הבקיאים במצב ברצועה ונציגי ארגונים בינלאומיים וארגונים לא-ממשלתיים הפועלים ברצועה. הערכה נוספת ששותפים לה רבים מכותבי המאמרים וכן משתתפי הסדנה היא כי רישומו של מפעל שיקום יהיה ניכר רק לאורך זמן. משמעותם של דברים אלה היא שלא יהיה די במודעות למצוקה ברצועה ובהסכמה פורמלית לגבי הצורך לשפר בה את תנאי החיים והתשתיות, ואף לא בגיוס משאבים ראשוני ובהשקתם בפועל של מהלכים בכיוון זה. כל אלה לא יוכלו לבלום מיידית את קריסת התשתיות החברתיות והכלכליות ברצועה, או למנוע כליל תקריות אלימות בין ישראל לחמאס, שאפשר כי יסלימו ויגררו עימות נרחב.למרות זאת, יש לגבש את פרטיו של מפעל השיקום ולנקוט צעדים בהתאם, במטרה להעלות עם הזמן את הסיכוי לצמצם את גורמי הסיכון שמקורם באזור, ולבסס רגיעה חברתית וביטחונית שניתן להעריך כי תוסיף מוטיבציה להשקעה בתשתיות באזור. את 'הסכם הפיוס', שגובש בין חמאס לרשות כפלסטינית באוקטובר 2017 , יש לבחון כהתפתחות שבכוחה להקל על מדינות, מוסדות וארגונים, שיגלו נכונות לקחת חלק במפעל השיקום, לתאם את פרטיו ולפעול למימושו. אשר למבנהו של מפעל השיקום, מוסכם כי עליו להתבצע במעורבות מחויבת וארוכת טווח מצד מוסדות ומדינות מהמזרח התיכון והמערכת הבינלאומית. זאת, כדי לספק לו תוקף ולגיטימציה רחבים ככל האפשר, וכן את המשאבים הרבים שיידרשו לקידומו.
אל הספר