שיקום רצועת עזה — צורך השעה

עמוד:13

אודי דקל וענת Iץרוק 13 התיאום האדמיניסטרטיבי שהוסכם בין חמאס לרשות כונה "הסכם פיוס", אך היריבות בין חמאס ופת"ח רחוקה ממיצוי . גם תהליך מדיני קונקרטי מלווה בצעדים שימחישו כוונה לאפשר לישות פלסטינית קיום עצמאי סביר, ואולי גם לשכך נטיות לוחמניות בזירה הפלסטינית בכלל וברצועת עזה בפרט — אינו נמצא על סדר היום . בהקשר זה יוזכר כי ההתקרבות בין חמאס לפת"ח, באוקטובר 2017 שאפשרה את גיבוש ההבנות לגבי ניהול הרצועה, לא נועדה להקל על הרשות הפלסטינית את החזרה לשולחן הדיונים עם ישראל, הגם שהסמכות לניהול מגעים מדיניים עם ישראל נותרה בתחום אחריותה . מטרתה של הרשות, בהסכימה לקחת אחריות על מעברי כרם שלום וארז ועל מנגנוני הביטחון האזרחיים באזור, וכן להסיר סנקציות שהטילה על הרצועה, הייתה לקבל דריסת רגל באזור בתקווה שעם הזמן תוכל לשחזר את שליטתה בו . חמאס מצדו הסכים לכך, בצד התנגדות נחרצת לוותר על התשתית הצבאית שבנה לעצמו במהלך השנים, מתוך הכרה בכרסום במעמדו עקב השבר ההומניטרי ברצועה וכתוצאה מלחץ ישיר שהפעילה עליו מצרים, אשר הגביר את תחושת המבוי הסתום שאליו נקלע . על ישראל מצדה להכיר בכישלון האסטרטגיה של פגיעה בתנאי חייה של האוכלוסייה בכוונה שתפנה את הזעם והתסכול נגד ההנהגה — במקרה זה חמאס — ובכך תלחץ עליה להיענות לתביעות ישראליות או לתעל את פעולותיה לנושאי רווחה, וכך להקל את העומס והאיום הביטחוני מעל ישראל . אסטרטגיה זו לא השיגה עד כה את יעדיה, ההיפך הוכח כנכון . המשימה — שיקום ומניעת התעצמות חמאס גיבוש והשקת מפעל השיקום לרצועת עזה יהיה תלוי במילוי מספר דרישות : רגיעה ביטחונית ברצועה, מניעת התעצמות צבאית של חמאס בחסות מהלכי השיקום, גיוס הקהילה הבינלאומית לשיקום, שיתוף פעולה מצד הרשות הפלסטינית ומחויבות מצרית לתוכנית . משום שמדובר ביוזמה ישראלית — שאומנם הכוונה היא כי תתבצע בתיאום ואף בהובלה אזורית ובינלאומית — יש לדון בראש ובראשונה בצורך בשינוי מדיניותה של ישראל ביחס לרצועה, ומתוך כך גם ביחס לשלטון חמאס . שינוי הגישה הישראלית ביחס לרצועה — בחינת שינויים שנרשמו ביחסה של ישראל לרצועת עזה בשנים האחרונות מצביעה על התרופפות במדיניות הסגר לאחר סבבי עימות קשים . כך היה לאחר מבצע 'עופרת יצוקה', לאחר 'עמוד ענן' ולאחר 'צוק איתן' . המסקנה היא כי מדיניות חמאס של הסלמה בעימות במטרה לגרום לישראל להקל בסגר הוכחה כיעילה, הגם שמחיר ההסלמה היה גבוה מבחינת תושבי הרצועה וחמאס עצמו, ולמרות שההקלות שניתנו לא סייעו לשנות באופן מהותי את מצבה העגום של הרצועה . יתר על כן, מסבב לסבב התבססה ההכרה הישראלית כי שלטון

המכון למחקרי בטחון לאומי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר