עשור להשתלטות חמאס על עזה: נקודת המבט המצרית

I112 עשור להשתלטות חמאס על עזה : נקודת המבט המצרית כבר בשלהי תקופת נשיאותו של מובארכ הרחיב חמאס באורח ניכר את מערך מנהרות ההברחה בין עזה לסיני, ואלו שימשו בין היתר להברחת אמצעי לחימה ובכללם רקטות, טילים וחומרי נפץ . לצורך הפעלת מערך זה גייס חמאס מבריחים מקרב האוכלוסייה הבדואית בסיני, אשר התגלתה ככר נוח לגיוס עקב המחסור של התושבים המקומיים בחצי האי בהזדמנויות תעסוקה נאותות, ובשל כעסם על הזנחתם מצד המשטר המרכזי בקהיר . מובארכ שיתף פעולה עם ישראל בסגר על עזה, אך נמנע מהשקעת מלוא המשאבים שנדרשו לבלימת ההברחות התת-קרקעיות, הן בשל היעדר פתרונות טכנולוגיים והן מחשש לדרדור היחסים עם חמאס . בשנים 2009 - 2010 — על רקע לחצים אמריקאיים וישראליים ונוכח התגברות המתיחות בין קהיר לעזה — גברו מאמציה של מצרים בנושא . בין היתר נבנה קיר פלדה תת-קרקעי לאורך ציר פילדלפי, 1 אלא שהשפעתו הייתה מועטה . לאחר מהפכת ה- 25 בינואר 2011 הפך מערך ההברחות הבלתי מבוקר בין עזה לסיני מבעיה ישראלית בעיקרה לבעיה לאומית מצרית . זאת, על רקע ריבוי הפגיעות בחיילים המצרים בסיני והכרסום המעמיק בריבונות צבא מצרים וביציבות הביטחוני...  אל הספר
המכון למחקרי בטחון לאומי