ארץ ישראל, על שמותיה וכינוייה הרבים – ציון, ארץ הקודש, פלשתינה, פלסטין ועוד – הייתה ידועה במשך הדורות לכל מי שעסק בנושא הארץ – סופרים, עולי רגל, ציירי מפות, חוקרי מקרא, תיאולוגים ועוד. השמות הללו הופיעו במפות שצוירו והודפסו במשך השנים שקדמו למאה ה‐20, אבל שטחה של ארץ ישראל לא הוגדר בהן במדויק. חוסר הבהירות והיעדר ההסכמה באשר לתיחומה של ארץ ישראל היו בין הגורמים שהביאו לקביעת גבולות חדשים לארץ, ללא התחשבות בעבר או במה שדימו לעצמם אנשים בעת ההיא. תהליך קביעת הגבולות, הנעוץ בתדמיות שגובשו במשך מאות ואלפי שנים, החל להתבצע בשטח בתחילת המאה ה‐20, והוא נמשך גם בימינו אנו. הגבולות הנוכחיים של מדינת ישראל נקבעו תוך כדי תהליך מדיני‐צבאי‐פוליטי שתחילתו רק בראשית המאה ה‐20. תהליך זה התבצע בשלוש צורות ובשלוש תקופות: גבולות שקבעו גורמים עולמיים במשא ומתן דיפלומטי בין השנים 1906-1947; גבולות שקבעו המדינות באזור בעקבות מהלכי מלחמה וכיבוש בין השנים 1948‑1974; גבולות שלום שקבעו מדינות האזור במשא ומתן דיפלומטי משנת 1977 עד היום, תהליך שטרם הסתיים.
בספר זה מתואר בהרחבה תהליך עיצובם של גבולות מדינת ישראל. תהליך זה טרם הושלם, שכן חלק מגבולות הקבע עם המדינות השכנות עדיין לא נקבעו. ספרו החדש של גדעון ביגר מבקש להציג לציבור הקוראים את המסד ההיסטורי של סוגיה זו לקראת הבאות .
אל הספר