ספר זה הוא פרי המחקר המקיף ביותר על אודות תולדות המוזאונים והאוספים בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית. הקו המנחה בספר הוא שתופעת המוזאונים והאוספים בארץ ישראל הושפעה מן העניין של המערב הנוצרי האימפריאליסטי מזה, ומן ההתעוררות הלאומית היהודית מזה. הספר סוקר בהרחבה את הקמתם של המוזאונים ושל האוספים הציבוריים והפרטיים בארץ ישראל, מתוך שילוב גישות מתודולוגיות ובירור המניעים האידאולוגיים של מייסדיהם ואוצריהם, מקורות יניקתם, הנסיבות הסוציו-אקונומיות להיווצרותם, התפיסות, הרעיונות והתהליכים שהביאו לידי הקמתם, ותרומתם להתפתחות החברתית והתרבותית של החברה המתחדשת בארץ ישראל מראשיתה במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה. בהקשר זה נידונו המוזאונים והאוספים של אגודות המחקר האירופיות במנזרים ובכנסיות, המוזאון העירוני בירושלים, המוזאון הלאומי "בצלאל", ובית הנכות הפדגוגי של הסתדרות המורים. הספר עוסק גם בכל האוספים של האספנים הפרטיים, בהם האוספים הזואולוגיים והבוטניים שהעמידו, לאחר זמן, את התשתית להקמת מוזאונים ואוספים ציבוריים.
אל הספר