דיודורוס ( לד-לה _, ו , , ( 5-1 ( תרגם א' רפפורט ) מספרים שאנטיוכוס המלך צר על ירושלים , והיהודים החזיקו מעמד זמן מה , אולם משכלה כל מזונם היו אנוסים לשלוח שליחים ליישב את הסכסוך . רבים מרעיו [ של המלך ] יעצו לו לכבוש את העיר בזרוע ולהשמיד כליל את עם היהודים , שהרי רק הם מכל העמים נמנעים ממגע עם עם אחר , וחושבים את כולם לאויבים . הם הצביעו גם על כך שאבותיהם נשל היהודים , [ כמו חוטאים ושנואים על האלים , גורשו ממצרים כולה , שהרי היו חולים בבוהק ובצרעת , ולשם טיהור , כמו אנשים ארורים , כונסו וגורשו אל מעבר לגבול . המגורשים התיישבו מסביב לירושלים , יצרו את עם היהודים , ואת השנאה לבני האדם העבירו מדור לדור , ובשל כך הנהיגו חוקים נבדלים לחלוטין [ מחוקי שאר האומות , [ כגון שלא להסב לשולחן עם בני עם אחר , ולא לאהוד אותם כלל . הם הזכירוהו גם את השנאה שרחשו אבותיו לעם זה , שהרי אנטיוכוס הקרוי אפיפאנס , לאחר שהביס את היהודים , נכנס אל הדביר הקדוש של האל , אשר אליו נכנס על פי החוק רק הכוהן , ובמוצאו שם פסל אבן של איש עבךלןן יושב על חמור ומחזיק בידיו ספר , חשבו [ לפסל ] של משה , מייסד ירושלים ויוצר...
אל הספר