|
|
עמוד:11
דעת מקרא . כל אלו היו ממבשרי מהפכת לימוד התנ"ך בעולם האמונה . אך דומה שבמהפכה הציבורית במעמדו של התנ"ך יש לרב יואל בן-נון חלק מיוחד ; בתרומתה ההכרחית של האווירה שיצרו מורינו ורבותינו ראשי ישיבת הר עציון - הרב יהודה עמיטל והרב אהרן ליכטנשטיין , יאריכו ימים בשפע בריאות ותורה . לא רבים יכולים לדבר על מהפכה שייסדו r ר' מאיר שפירא מלובלין זצ"ל , בייסדו את לימוד הדף היומי ; ר' פנחס קהתי זצ"ל , בעריכת המשניות ובפירושן ; פרופ' נחמה ליבוביץ זצ"ל , בהטמעת דרכי לימוד פרשני התורה ; הרב עדין שטיינזלץ ייבדל לחיים טובים וארוכים , בביאור המיוחד שלו לגמרא ; הם ועוד חכמים מועטים זכו לייסד שיטה או עיקרון , שלאורם לומדים רבים . ר"י בן-נון זוכה להימנות על רשימה מיוחדת זו , ותוצאות פועלו ניכרים בכל מקום . חלק ניכר מעולם הישיבות לומד תנ"ך בדרכו ; חותמו ניכר גם בבתי ספר שדה ובמדרשות , שהפכו את התנ"ך למקור יסודי ללימוד ולחינוך , ובהשתלמויות מורים , שהשפעתן ניכרת בכל כיתה במוסדות התיכוניים ; תלמידיו-חבריו של הרב יואל , בראשם הרב יעקב מדן הי"ו , הפכו למלמדי תורה , ומאות רבות של תלמידים לומדים תנ"ך ומושפעים ממנו . מדובר במהפכה של ממש בהעמדת התנ"ך במוקד הלימוד והחיים האמוניים . ר"י בן-נון החל בה בישיבת מרכז הרב , ומאוחר יותר בישיבת הר עציון , במכללת יעקב הרצוג , במכללה לבנות , ירושלים , באולפנה ובכולל בעפרה , ועתה גם בישיבה הקיבוץ הדתי בעין צורים ; ומשם נפוצה על פני כל הארץ . למעשה , לפנינו שני תהליכים הקשורים זה בזה : הראשון הוא עצם הלימוד של כתבי הקודש , כיסוד מכונן של תלמוד תורה : בפרט לימוד בבית המדרש , אך גם טיול עם התנ"ך , בניית סמינריונים וימי עיון סביבו , פרסום מאמרים וכתבים , ועוד ועוד . השני הוא עולם המתודה של הלימוד , ומציאת הדרכים המיוחדות שבהן התורה 'נפשטת , ' לאמור : דרכים שבהן יש ללמד את פשוטו של מקרא , ולהעמידו במקום הראוי לו . ג כעת ננסה לנתח את קווי היסוד של בית המדרש שכונן ר"י בן-נון בלימוד התנ"ך .
|
|