|
|
עמוד:178
מעמדית . חברת העובדים שולטת ברבע מהכלכלה וקיומה דוחק את ההסתדרות לעמדה בלתי אפשרית של היותה בה בעת מייצגת עובדים ומעבירה . יתרה מזאת , ההסתדרות טוענת לייצוג של כלל השכירים , ולא רק של הפועלים , ולכן היא נאלצת לפשר , במדיניותה הכוללת , בין האינטרסים המנוגדים של מעמד הפועלים והמעמד הבינוני , ובין כל אלה לבין האינטרס שלה עצמה כגוף קפיטליסטי . בכך שיש לה חזקה על ייצוג עובדים ( חזקה שאין היא מממשת אותה כראוי ) חוסמת ההסתדרות את אפשרות הצמיחה של תנועת פועלים או של שמאל סוציאלי אמיתי . יצויין כי לאחרונה מנסה ההסתדרות ביתר שאת להציג את עצמה כמגינת העובדים , אך ספק אם חל שינוי של ממש בעמדתה . שביעית , הבולטות של השסעים הפנימיים האחרים גם היא מאפילה על אי השוויון המעמדי . הקונפליקטים בין לא דתיים לדתיים ובין יהודים לערבים הם חמורים דיים בכדי לשכך את השסע המעמדי . למעשה , הציבור הרחב תופס מעמדות במונחים עדתיים . הדאגה לגבי אי שוויון מוגבלת כמעט באופן מוחלט לפער החברתי כלכלי בין מזרחים לאשכנזים . לדידם של רבים אי שוויון פירושו פער עדתי בהזדמנויות ובמשאבים , והבעייה העדתית הינה למעשה בעיית אי שוויון מעמדי בין העדות . רווחת אף נטייה חזקה להתעלמות ישירה משני סוגי אי השוויון הללו —המעמדי והעדתי —בדרך של ייחוסם לנחשלות תרבותית . לבסוף , אין שום ספק שלסכסוך הישראלי ערבי תפקיד מרכזי בהקהיית ההבחנות המעמדיות והמתיחויות המעמדיות בקרב היהודים . זהו , ללא ספק , הציר המרכזי שעליו סובבת הפוליטיקה המפלגתית . הסכסוך החיצוני מחזק זיקות כלל חברתיות , מטפח פטריוטיזם ומסיט את תשומת הלב מאינטרסים צרים יותר . עדתיות האם להבדלים בין העדות בחלוקת המשאבים הכלכליים , בכוח פוליטי ובהשפעה תרבותית , השלכות העלולות להשפיע על הדמוקרטיה הישראלית ? ( Smooha , 1987 ) אי שוויון נתונים רבים מעידים על פערים במשאבים בין העדות . לאשכנזים יש יתרון בולט בהשכלה . בשנת 1991 היו להם , בממוצע , 2 . 8 שנות לימוד יותר מאשר למזרחים . אך הפער היה יותר חמור בקצות סולם ההשכלה : בקרב ילידי חוץ לארץ היו 1 . 4 % מהאשכנזים חסרי השכלה לעומת 16 . 4 % מהמזרחים ; 39 . 9 % מהאשכנזים , לעומת 14 % בלבד מהמזרחים , היו בעלי השכלה על תיכונית או אקדמית , 13 ) או יותר , כיתות . ( הגיל הממוצע הצעיר יותר של המזרחים לא רק שאיננו מסביר את הפער הזה , אלא אף מראה שהפער למעשה גדול עוד יותר . מתברר שבעוד שילידי ישראל האשכנזים עולים בהישגיהם על הוריהם , הישגי ילידי ישראל המזרחים גרועים כמו אלה של הוריהם . משמעות מיוחדת יש לפער העצום בחינוך הגבוה , שקובע את ההצבה העתידית בכלכלה של בני שתי העדות . חרף הכפלת אוכלוסיית הסטודנטים מאז , 1967 וחרף כל התוכניות להגדלת שיעורי הלמידה של המזרחים , באוניברסיטאות מובילים עדיין האשכנזים ביחס של ארבעה לאחד . הפער בחינוך עוד גדול ממה שמשתקף בנתוני שנות הלימוד , משום שהחינוך הניתן למזרחים הוא לאיכות נמוכה יותר . קיים פער ניכר , הנע ממחצית עד סטיית תקן אחת , בביצוע של ילדים מזרחים ואשכנזים במיבחני הישג שונים , לרבות מבחני משכל . ( 1 Q )
|
|