|
|
עמוד:157
גבולות מגזריים . באופן טיפוסי , מבחינים בין שוק העבודה הראשוני לשוק העבודה המשני . מקומות עבודה בשוק המשני מתאפיינים בחוסר יציבות , בשכר נמוך , באפשרויות קידום מוגבלות ובהעדר זכויות עבודה ממוסדות . בעוד שדובר רבות על השפעות הפילוח בישראל ( לדוגמה , אי השוויון בהכנסות ובסוגי התעסוקה , ( מעט מאד ידוע על מהותו המוסדית . ובכל זאת יש לנו תמונה די ברורה לגבי האנשים המועסקים בשוק המשני . לפי ממצאים של סבירסקי וברנשטיין ( Swirski & Bernstein , 1982 ) תהליכי התיעוש והצמיחה הכלכלית היו מלווים בשוק העבודה בנטייה חזקה להפניית עולים מארצות המזרח לעבודות פחות מיומנות , פחות משתלמות ופחות בטוחות . ללא פיצויים מוגנים ובהעדר זכויות מספיקות להשלמת הכנסה , ועל רקע הדלות וחוסר האירגון שאיפיינו אותם בהגיעם ארצה , היו העולים החדשים מעדות המזרח פגיעים ביותר במגעם עם המעבידים ועם המדינה . יתר על כן , שוליותם בשוק העבודה חוזקה לעתים קרובות באמצעות מיקומם הגיאוגרפי , תופעה שבלטה במיוחד אצל אלה שהגיעו לעיירות פיתוח מרוחקות . פגיעותם של האזרחים הערבים בישראל היתה רבה עוד יותר בהשוואה לעולי המזרח . עד סוף שנות החמישים לא הורשו הפועלים הערבים לעבוד באזורים יהודיים בטרם שובצו רוב העולים החדשים במקומות עבודה . לאחר מכן נפתחו עבורם מקומות עבודה בלתי מקצועיים בשכר נמוך ( בעיקר בחקלאות ובבניין ) לאלה שמוכנים היו לנסוע יום יום ממקומות מגוריהם כדי לעבוד במשק היהודי . העסקתם של יהודים וערבים בעבודות המגזר המשני תרמה רבות להגנה על רווחיות המעסיקים ולקיום זכויות היתר של העובדים במגזר הראשוני . פילוח שוק העבודה אף מילא תפקיד שמעבר לתפקידו הכלכלי גרידא ותרם גם להשגת מטרות אחרות של המדינה . לגבי הפועלים הערבים שנסעו לעבודה יום יים , איפשרה התעסוקה בשוק המשני להפחית מן הלחץ הכלכלי שנוצר עקב הפקעת רבים מן השטחים החקלאיים שלהם . כן איפשרה להם תעסוקה זו לקשור את גורלם בגורל המדינה בהיותם תלויים בכלכלה היהודית . דחיקת עולי ארצות המזרח לשולי שוק העבודה ניטרלה את האיום הפוטנציאלי שהם היו עלולים להוות לגבי הפועלים הוותיקים , שמנהיגיהם שלטו במנגנון המדינה . בה בשעה הצליחה מפלגת השלטון למנוע את עירעור הלגיטימיות שלה בעיני עדות המזרח באמצעות סיפוק צרכיהם הבסיסיים בתמורה לנאמנות אלקטורלית . בעיירות הפיתוח , שבהן מקומות העבודה היו מועטים ולא בטוחים , קיבלו המובטלים תעסוקה בעבודות דחק כדי שלא יעזבו את המקום ( לקידום מטרת פיזור האוכלוסין ) וכדי להרגילם לעבודות כפיים ( לטובת המשק התעשייתי המתפתח . ( תור הזהב של הקורפוראטיזם לא רק הפילוח של שוק העבודה והסיבסוד הממשלתי הם שמיתנו את התהוותם של קונפליקטים חלוקתיים כאשר , לאחר , 1953 חלה ירידה באבטלה . גורם חשוב נוסף היה השפעת מפלגת השלטון על מוסדות העובדים , ובמיוחד על אירגון הגג שלהם — ההסתדרות . לאמיתו של דבר , ההסתדרות נוצרה במקורה ביוזמת המפלגות שקדמו למפלגת העבודה , כשלפני כן כמעט שלא היו איגודים מקצועיים בציבור היהודי חוץ מאשר בקרב החלוצים החקלאיים . אופיה של ההסתדרות . כפי ששמה מעיד עליה , ההסתדרות אינה אירגון גג של איגודים מקצועיים . כאשר נוסדה ב 1920 נתפשה מטרתה של ההסתדרות כיצירה של מעמד
|
|