|
|
עמוד:153
להוציא השנים . 1967-1966 לרוב נע שיעור האבטלה בין 3 % ל . 49 & בהתחשב בתנאים השוררים בעיירות הפיתוח ויישובי הספר , ניתן היה להתייחס לרמה זו כאל מצב של תעסוקה מלאה ואף מעבר לכך . נתונים אלו מרשימים במיוחד בהתחשב בחולשה המבנית של הכלכלה הישראלית ובהיותה נתונה להשפעות חמורות של הכלכלה העולמית מאז ראשית שנות השבעים . מצד שני , ההיסטוריה של האבטלה בישראל כוללת גם סטייה חדה ממצב של תעסוקה מלאה : המיתון של אמצע שנות השישים , כאשר האבטלה הגיעה לאחוזים דו סיפרתיים . מפלגת השלטון היתה אז מפלגת העבודה , שיחד עם ההסתדרות תמכה בצורה מודעת באבטלה , ככלי העשוי להחזיר את השלטון לעבודה . באמצעות בחינת הרקע להיווצרות נורמת התעסוקה המלאה והסיבות לסטייה בשנים , 1977-1966 חושף מאמר זה שלוש נקודות בהן לוקה התיאוריה הקורפוראטיסטית בחסר , שעה שמיישמים אותה על המציאות 8 הישראלית . ראשית , הן היכולת והן המניעים ליישום מדיניות של תעסוקה מלאה הינם במידה רבה בלתי קשורים לבעיית התעסוקה . שנית , נוסף להסדר הקורפוראטיסטי , פיתחה המדינה מגוון של שיטות אחרות לאיזון הפוטנציאל השלילי — מנקודת ראותה ומנקודת ראות המעסיקים —הטמון בתעסוקה מלאה , דהיינו , יכולתו להגביר את הקונפליקט התחרותי בשוק העבודה . שלישית , המיתון וההסדר הקורפוראטיסטי אינם בהכרח תגובות המבטלות זו את זו בנוגע לבעיית הוויסות הפוליטי של מיליטאנטיות העובדים בתנאים של תעסוקה מלאה . הניסיון הישראלי מצביע על שתי תופעות מעניינות : "אסטרטגיות הוויסות" משתנות במשך הזמן , ו"מקל" האבטלה עשוי , באופן פרדוכאסלי לשמש להפעלת לחץ לקבלת ה"גזר" של הסדר קורפוראטיסטי . לביסוס טענות אלו עלינו להתבונן ברקע למיתון של שנות השישים ובתוצאותיו . בניגוד למה שניתן לחשוב , יש במשימה זו גם עניין לגבי שנים מאוחרות יותר . ללא פרספקטיבה היסטורית בלתי אפשרי להבין התפתחויות ישראליות עכשוויות , ובמיוחד את הסיבות לכך שרמת האבטלה לא עלתה בעת המשבר הכלכלי שלאחר . 1973 מצד שני גם לא ניתן להבין את האפשרות הסבירה של חזרה למדיניות מיתון ואבטלה בתקופה עתידית . למחקר זה יש השלכות מרחיקות לכת עוד יותר . אם נסכים שישראל מהווה " מקרה מבחן" לתקפות המודל הקורפוראטיסטי , אזי ברור , שמוטל ספק בתוקפם של כמה מן הניכויים העיקריים של מודל זה . תעסוקה מלאה כנטייה מבנית בכלכלה המדינית של ישראל קיימת נטיה מבנית לתעסוקה מלאה . גורמים גיאופוליטיים ולאומיים משמעותיים יצרו את המניעים ואת המשאבים אשר פיצו על חולשות כלכליות הטבועות בה . בין החולשות ארוכות הטווח שהכלכלה סבלה מהן , נציין : . 1 שוק פנימי מוגבל ומחסומים פוליטיים כנגד חדירה אל שווקים אזוריים . . 2 עוני יחסי במשאבים טבעיים . . 3 המצב שלאחר העצמאות המאופיין במשק תעשייתי מוגבל , המבוסס בראש ובראשונה על פעילות בלתי תחרותית בקנה מידה קטן , והמתמודד עם מחסור ביתרונות יחסיים בשוק הבין לאומי ברוב המגזרים . . 4 תלות מהותית בייבוא מוצרי צריכה בסיסיים , תשומות ייצור וציוד צבאי ( ביחסים משתנים בזמן . 5 . ( חוסר משיכה יחסי עבור משקיעים מבחוץ בגלל המצב הבטחוני ולחץ ישיר ממדינות ערב . . 6 שוק מקומי מצומצם ועלות גבוהה של כוח העבודה בהשוואה למשקים פריפריאליים אחרים .
|
|