"בין האשה־האדם ובין אשת־הבית": אשה ומשפחה בציבור הפועלים היהודי העירוני בתקופת היישוב

עמוד:89

זכויות ? לדרוש חובות ? האם יש לקבל את ההגדרות הרווחות , בהן האמינו גם הן , למרות השוליות שנידונו לה במסגרתן , או לנסות לגבש הגדרות חדשות ולהעטות הערכה מחודשת על תחומי חיים שונים . עד כמה הגיעו שאלות אלה לכלל מודעות ברורה ומה היו התשובות , הגלויות או הסמויות , המוצהרות או המשתמעות מדרכי הפעולה ? לחוקרות ולחוקרים בעלי רגישות ואמפטיה כאחת מצפות עדיין ללימוד ולעיון סוגיות רבות . הפרטי והציבורי . החברה היישובית מצטיירת על ידי חוקרים כקולקטיביסטית , היינו כזו שניתנת בה עדיפות ברורה וחד משמעית לתחום הכלל על פני תחום הפרט . משתמעת מעדיפות זו הנחה בדבר ההפרדה בין שני תחומים אלה , הפרדה המאפשרת יצירת הירארכיה ברורה ביניהם . אולם הביקורת הפמיניסטית יצאה חוצץ כנגד ההפרדה בין התחום הפרטי והתחום הציבורי בטענה כי הפרדה זו הינה מלאכותית ומטעה כאחד . עצם ההפרדה החדה מוביל למסקנה כי בכל תחום שרירים עקרונות פעולה שונים וכי מה שמתרחש בתחום אחד אינו קשור ומשפיע — אנליטית ו / או מעשית —על מה שקורה בתחום האחר . לביקורת הפמיניסטית נקודת ראות שונה ומנוגדת על פיה תחום "הפרט , " הפרטי כביכול , תחום היחסים האישיים אינטימיים , המשפחה וחיי היום יום בכלל , מעוגן ומקושר לתחום "הכלל , " תחום הכלכלה , העבודה , הפוליטיקה והמבנה החברתי בכללותו . הפרספקטיבה הפמיניסטית מבהירה כי התחומים הללו מזינים האחד את השני . "הפרטי" נתון בתוך תהליכים כלכליים ופוליטיים , אך לחליפין גם מעצב אותם ומשפיע עליהם דרך תהליכי הסוציאליזציה , ויצירת הזהות והמודעות העצמית . בחברה היישובית התחום הציבורי —הכלכלי , פוליטי וצבאי , היה בעל חשיבות מרכזית ואף עליונה . תחום זה , ורק הוא , נתפס כנוגע לאשיות הבנייה החברתית הציונית — עלייה יהודית , רכישת קרקעות , התיישבות , שליטה בשוק העבודה , בניית אירגון צבאי וכדומה . ההפרדה בין הציבורי והפרטי , שהתקבלה כמובנת מאליה , יחד עם הראשוניות הבלתי מעורערת של התחום הציבורי , הביאו להכחשת מקומו ומשמעותו של התחום הפרטי ולהדחקתו . תחום זה נדרש להכפיף עצמו לשיקולים ולעקרונות הפעולה הציבורית , ללא זכות השפעה או השמעת קול , ללא הכרה בתהליכים החשובים המתגבשים בספירה הפרטית ובדרכים הרבות בהן תהליכים אלה קשורים לתחום הציבורי , מוזנים על ידו ומזינים אותו . הנשים נתפסו , למעשה נלכדו , בסתירות שב-ין הזדהותן והתנסותן לבין התפיסות הדומיננטיות . הן הזדהו עמוקות עם העדיפות הראשונה שניתנה ליעדים הציבוריים ולפעילות הציבורית אך בה בעת חוו את המרכזיות של תחום הפרט בחייהן . יתרה מזו , מבלי שנתנו לכך הכרה מפורשת ומוצהרת , הן הכירו בקשר העמוק שבין התחומים , באופן בו חוויותיהן האישיות עוצבו על ידי תחושתן הקולקטיבית — כפי שהדבר בא לידי ביטוי אף בכתיבה האינטימית ביותר שלהן . הנשים נוכחו גם כיצד הדרישות של "התחום הפרטי" עיצבו והגבילו בחייהן הן את "התחום הציבורי . " הן חשו כיצד חוסר המודעות וההכרה של המוסדות הציבוריים הגבריים כספירה "משנית" זו גרם מחד לדחיקתן של הנשים לשולי הפעילות החברתית ומאידך להעמקה נוספת של גבריות התחום הציבורי . האשה במשפחת הפועלים העירונית הדיון שבהמשך עוסק במעמדה של האשה הנשואה , האם והרעיה , במשפחות הפועלים ובציבור הפועלים המאורגן בהסתדרות הכללית . דיון זה מכוון את הזרקור אל תחום

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר