|
|
עמוד:8
מוריהם הטובים ביותר : עמיתיהם , בני גילם , ולצדם אנשי החינוך , שילוו אותם במהלך שנותיהם במסגרות חינוכיות שונות . ההתפתחות החברתית של ילדים בגיל הרך היא נושא מרתק ומלהיב . בתוך פחות משלוש שנים לומדים ילדים רכים את שפת הדיבור החברתי , את שפת הרגשות ואת שפת המחוות והבעות הפנים , וכן מנהגים , נורמות התנהגות , חוקים וערכים . כל אלה יקבעו במידה רבה את יכולתם להשתלב באופן יעיל ומקדם בחברה . במקביל לניסיון להתאים את עצמם לעולם המבוגרים , בונים הילדים תרבות משלהם , הסמויה לעתים קרובות מעיניהם הבלתי בוחנות של המבוגרים , לרבות המחנכים . בעשורים האחרונים ירד גיל הכניסה למסגרות חינוכיות , ופעוטות החלו ליצור אינטראקציות עם עמיתים בגיל מוקדם יותר . הדבר תרם לעלייה בחשיבותו של הנושא החברתי ובעניין שהוא מעורר גם במחקר וגם בתיאוריה . בעולם המורכב של ימינו תורמות יכולות חברתיות טובות לביטחון העצמי . הן מסייעות לבנות יכולות להיות בן זוג טוב והורה טוב , ליצור חברויות ולשמר אותן , להשתלב כהלכה במקומות עבודה , ולשמור על יחסים הוגנים , תקינים ומקדמים עם עמיתים ועם חברים . כישראלים אנחנו מייחסים חשיבות רבה להשתלבותם החברתית של ילדינו במסגרות חינוכיות . אחת הסיבות המרכזיות לשליחת ילדים בגיל צעיר מאוד למעונות בארץ היא : "שילמד להיות חברותי , שישחק עם ילדים אחרים בני גילו . " חברים מלווים אותנו מהגן , דרך בית הספר היסודי ואחר כך בית הספר התיכון . אילו הדבר היה אפשרי , היינו גם מתגייסים לצבא כולנו יחד , וממשיכים את חיינו בחבורות שחבריהן מכירים זה את זה עוד מימי תנועת הנוער . לצד תהליכים תרבותיים כלל-עולמיים , מתקיימים בחברה הישראלית תנאים ייחודיים בעלי השפעה מכרעת על היחסים החברתיים ועל תהליכי החיברות והחינוך להתנהגות חברתית . נראה שבחברה הישראלית מתרחשים שני תהליכים מנוגדים , הנובעים ממיקומנו בין מזרח למערב . מצד אחד מושם דגש חזק על חברותיות , על קירבה , על לכידות ועל חברויות ארוכות טווח - שהם מאפיינים של חברות מסורתיות-קולקטיביסטיות ; מצד שני - עמדות אינדיווידואליסטיות , האופייניות לחברות תעשייתיות ,
|
|