|
|
עמוד:8
האסטרטגים המדעיים לא חששו להתעמת בתקופה הנחקרת ישירות ובחריפות עם הפטרונים הפוליטיים שלהם . העימות התקיים בשעה שהפוליטיקאים נתפסו חורגים מקו הממלכתיות שהאסטרטגים אימצו והפנימו . האסטרטגים המדעיים פעלו כדי לבסס את קיומם וחתרו לחסות ממלכתית , ובו בזמן שימרו את האוטונומיה המקצועית והפוליטית שלהם . התפיסה הפוליטית–התרבותית של הממלכתיות אפשרה להם לנקוט פעולה כפולה של התקשרות , נאמנות ומחויבות וגם ביקורתיות והסתייגות כלפי התנהלות הפוליטיקאים . הזיקה ההדוקה , אם לא לומר הזהות , שהתפתחה בקרבם כלפי עקרון הממלכתיות אפשרה להם לפעול כסמליה וכמגדיריה של הממלכתיות . תפקיד זה של האסטרטגים המדעיים מפנה את הזרקור אל יעילות דרכי הפעולה של קבוצה זו , אל מקומה החברתי ואל המשאבים שעמדו לרשותה . האסטרטגים המדעיים , יחד עם אליטות אחרות שצוינו לעיל – הצבאית , המשפטית , שירות המדינה והכלכלית – יצרו בסיס רחב של הסכמה ושיתוף–פעולה מקיף על בסיס העיקרון הפוליטי והתרבותי המארגן של העשורים הראשונים למדינה – הממלכתיות . כמו כן פעלו האסטרטגים המדעיים כחוליה מקשרת מרכזית בעיצוב תודעתו של המעמד הבינוני החדש , שנולד בחיקה ובעידודה של התפיסה הפוליטית של הממלכתיות . עמדתם המקצועית והמוסדית יצרה קבוצה פרופסיונלית בעלת שליטה מונופוליסטית בכוח אדם מדעי , תקציבים ומעבדות מחקר ותוצריהן . מעמד זה של פיקוח ושליטה אפשר לאסטרטגים המדעיים פעולה קהילתית שעודדה שיתוף , שייכות ולכידות סביב מצב מעמדי משותף . ואולם בכך לא מסתכמת פעולתם של האסטרטגים המדעיים , והיא מתרחבת להגדרת עקרונות יסוד של ס ג נ ו ן ח י י ם ק ו ל ק ט י ב י ( collective lifestyles ) של הקהילה המדעית הצומחת במהירות בישראל ומבוססת על הישגיות אישית , הצלחה במערכות חינוך פורמליות , וכן על תעודות הסמכה אקדמיות , שהובילו לכינון החברה הישראלית כ'חברת Affairs , 14 ) April 2008 ( , pp . 255-276 . Avi Bareli and Uri Cohen , ‘ The Middle Class versus Ruling Party during the 1950 s in Israel : The “ Engine-Coach Car › Dilemma’ , Middle Eastern Studies , 44 , 3 ) May 2008 ( , pp . 489-510 . 24 עימות חשוב בין הפרופסורים של האוניברסיטה העברית לבן–גוריון התרחש סביב ' פרשת לבון' בשנת . 1960 לעומת הפרשנות המקובלת , הרואה בפרשה זו מעורבות של אינטלקטואל אקדמי ' נטול אינטרסים' בשדה הפוליטי , עולה דעה אחרת הקושרת את מעורבותם של האינטלקטואלים לשינוי התפיסתי הכולל של ראשי מפא"י בדבר מעמדה של האוניברסיטה העברית וסיכון בכורתה באמצעות תמיכה רשמית בהקמת אוניברסיטה בתל–אביב . אוניברסיטה זו , קבעו ראשי מפא"י , תהא עצמאית ותזכה לתמיכה ממלכתית , מה שעודד את מעורבות הפרופסורים הירושלמים בביקורת על בן–גוריון . אורי כהן , ' " האינטלקטואל הטהור" בפוליטיקה או אליטה אקדמית במשבר : מעורבות האוניברסיטה העברית בפרשת לבון , ' עיונים בתקומת ישראל , , ( 2004 ) 14 עמ' . 229-191 לפרשנות התומכת בגישת ' האינטלקטואל הטהור בפוליטיקה' ראו : אלק אפשטיין , ' למען החופש : מאבקיה הציבוריים של הפרופסורה הירושלמית לאחר הקמת המדינה , ' קתדרה , 106 ( טבת תשס"ג , ( עמ' ; 141 יחיעם ויץ , 'מעורבות האינטלקטואלים בפרשת לבון , ' ציון , סד ( תשנ"ט , ( עמ' . 377-349
|
|