האסטרטגים המדעיים בתקופת הממלכתיות: יחסי הגומלין בין הקהילה האקדמית למוקדי כוח פוליטיים

עמוד:5

אפקטיביים וטווחי פעולה נרחבים לאין שיעור מאלה שהיו בתקופת טרום–העצמאות . למשל , קביעת הריבונות הפוליטית של הרשות הממלכתית כפי שבאה לידי ביטוי בטיבוע אוניית האצ"ל ’ אלטלנה' ותיחום מחדש של תפקידי המרכז הממלכתי לעומת הקבוצות הפרטיקולריסטיות השונות ביישוב המאורגן . השלטונות יכלו לפעול בתחום עיצוב פעולתם של מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ בחופשיות יתרה , והממד הקונפליקטואלי שהתקיים בייחוד בין האוניברסיטה העברית בירושלים לבין קבלת מרות השלטון נעלם – בעיקר לאחר התפטרות נשיא האוניברסיטה זליג ( זאב ) ברודצקי בשנת 1951 ומינוי בנימין מזר לנשיא ורקטור האוניברסיטה . מינוי זה נעשה בעצה אחת עם בן–גוריון . בד בבד מונה הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי למנהל הטכניון בחיפה , והאחים אפרים ואהרון קצ'לסקי ( לימים קציר ) היו לדמויות מובילות בעיצוב דרכו של מכון ויצמן ברחובות . השלטונות החדשים והאסטרטגים המדעיים איחדו כוחות בתפיסה משותפת של מודרניזציה , וראו במדע ובטיפוח מוסדותיו גשר מרכזי לתרבות המערב , וגשר מחבר למסורות למדניות שרווחו בחברה היהודית , ובמיוחד מכשיר שיסייע לפתרון מהיר ויעיל למדי של סוגיות חברתיות ובטחוניות שניצבו בעת ההיא לפני השלטונות . האסטרטגים המדעיים אינם אגודה פורמלית , הייררכית וממוסדת . ועם זאת אפשר לאפיין את התנהלותה כחלק של מהלך שהסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה כינה ’ פקידותיזציה' . ( officialization ) האסטרטגים המדעיים היו לנושאי משרה ציבורית / ממשלתית לתקופות קצרות או ארוכות , וכפי שמציין בורדייה : ’ הקבוצה [ ... ] מתגבשת באמצעות מקצוע ציבורי המעניק תוקף לדבריה ואף כופה את דבריה על אחרים . כך הקבוצה קובעת גם באופן סמוי את הגבול בין הנתפס לבלתי–נתפס , ותורמת לשימור הסדר החברתי שממנו היא שואבת את כוחה . ' לאחר פרק זמן של פעילות חברי הקבוצה במסגרות שלטוניות חוזרים למוסדות המחקר שלהם , שלעתים התמידו בפעילותם בהם בלא הפסקה . הקרבה המרחבית של האסטרטגים המדעיים למוקדי הכוח הפוליטיים מצביעה על כך שהללו מילאו תפקיד כפול . מצד אחד נטלה קבוצה זו חלק פעיל בהנהגה , בתכנון וביישום של מיזמים מדינתיים , ועוצמתם נבעה מנגישות חופשית למקורות המידע המדינתיים . תפקיד אחר של חברי הקבוצה היה כלפי פנים , כלומר השפעה ניכרת על הסגל האקדמי שהתגבש בתקופה ההיא . האסטרטגים המדעיים היו דמויות מפתח בבינוי המוסדות האקדמיים שבהם פעלו באמצעות גיוס הסגל המתאים , עיצוב תוכניות הלימודים וקביעת כיווני המחקר המועדפים . האסטרטגים פעלו כדמויות בעלות כבוד ויוקרה עצומה בזירה המדעית , ויכלו לנתב את ’ הכריזמה המקצועית' שלהם הרחק אל מעבר למעבדות , לאולמות ההרצאות ולפרסומיהם המקצועיים . . 14 הורוביץ וליסק , מצוקות באוטופיה , עמ' . 68-59 . 15 כהן , ההר והגבעה , עמ' . 200-123 Pierre Bourdieu , The Logic of Practice , Stanaord , CA 1990 , p . 76 . 16 . 17 דוגמה בולטת : פרופ' יובל נאמן , שמאז שנת 1964 היה חוקר באוניברסיטת תל–אביב , והקים בה את החוג לפיסיקה ולאסטרונומיה , יזם את הקמת הפקולטה להנדסה ועמד בראשה , וכן את המכון

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר