|
|
עמוד:11
שונים ומקבצים אותם אל ספר אחד . והוא גם לשון בני אדם שתורת ה ' מדברת בו . שכן נותן התורה מצא בחביון עוזו ספרים אחדים שכתב אותם במידות אלוהיות שונות , והעתיק מהם את ספר התורה : "בספר אחד מצא כן ובספר אחר מצא כן וכמו שמצא כן העתיק ולא רצה . "לשנות את הספר הזה כתב תחילה באש שחורה על גבי אש לבנה ואחר כך הקריא אותו למשה רבנו על הר סיני , 7 כדי שיכתוב אותו על הספר בדיו . הוא ספר התורה שישראל מוסרים מאב לבנו , מרב לתלמידו , מדור ראשון ועד דור אחרון . ברור מכל מה שנתבאר כאן , ששני הסיפורים של בריאת העולם לא באו לספר כיצד נברא העולם במציאות , אלא רק לתאר את סדר בריאת העולם המתאים למידת שם אלהים מזה - ולמידת שם הויה מזה . אף על פי כן אנחנו רואים ששני הסיפורים נוקטים לשון עבר , כאילו סיפרו דברים שהיו . שכן במסגרת אותה מידה אלוהית היו הדברים צריכים להתרחש רק על פי הסדר הזה . ולפיכך רואים אותם כאילו אכן התרחשו על פי הסדר הזה . אולם אף על פי שהתורה לא באה לספר את מה שאירע במציאות , יש קשר ישיר בין מה שמסופר בתורה ובין מה שאירע במציאות . אלא שהקשר הוא הפוך מן העולה ממשמע הלשון . התורה איננה כותבת כיצד נברא העולם , אלא היפוכו של דבר : העולם נברא על פי מה שכתוב בתורה . וגם דבר זה כבר למדנו מתורתם של חכמים . שהרי חכמים כבר אמרו שהתורה הייתה תכנית הבניין של בריאת 8 העולם . וכשם שהבנאי בונה את הבית על פי התכנית שהתווה המהנדס , כן בורא העולם ברא את עולמו על פי התכנית שהוא מצא בתורה . והואיל והוא מצא שם שני סיפורים סותרים של בריאת העולם - אחד על פי מידת שם אלהים ואחד על פי מידת שם הויה - נאלץ לפשר בין שני הסיפורים האלה , ולתת ביטוי לכל אחד מהם ; כגון שהדשא הגיע עד פתח הקרקע לפני בריאת האדם , אך עלה מן הקרקע רק אחרי בריאת האדם . בדרך זו כל אחת משתי המידות האלוהיות הגיעה לידי ביטוי חלקי - ואף אחת מהן לא הגיעה לידי ביטוי מלא . והוא הדבר , שחכמים קראו 'שיתוף מידת הרחמים למידת הדין ' . שיתוף זה איננו כתוב בתורה בפירוש , אך הוא עולה מאליו מתוך העובדה ששני סיפורים סותרים של הבריאה כתובים בתורה זה בצד זה . ומאלינו אנחנו מבינים , שהבורא הגשים את שני הסיפורים האלה כאחד ; ודבר זה יכול להיעשות רק בדרך הפשרה . כי רק הפשרה יכולה להביא לידי 'שותפות ' בין שתי . 7 ראה את פתיחת הרמב " ן לפירושו לתורה . . 8 ראה בראשית רבה פרשה א א , מהד' תיאודור-אלבק עמ' . 6 9 . ראה הערה . 2
|
|