|
|
עמוד:8
מצבה של החברה , בדרך של הכשרת משפטנים שבמהלך שנות הפעילות המקצועית שלהם יחוללו שינויים נחוצים בהקצאת המשאבים בין קבוצות חברתיות , ויקדמו ערכים ראויים . שניות זו , על הקשיים , האחריות וגם ההזדמנות הכרוכים בה , ניכרת ב"מעבר לסובלנות . "ולפלורליזם " מעבר לסובלנות ולפלורליזם" אינו כתוב עוד איפוא במניפסט של צעיר , "זועם" התופס עצמו שייך לקבוצת מיעוט בלתי מובנת , אלא כמסמך של אדם העומד בראש מערכת מורכבת , שהפעלתה הראויה מחייבת כל העת איזון בין שיקולים שונים , שכולם רלוונטיים להקנייתו של חינוך משפטי ראוי , שיקולים שלא אחת קיימים ביניהם מתח ואף סתירות . עם זאת , נותרתי עדיין מחויב לעמדות העיקריות שביטאתי במאמר הראשון : האמונה בצורך בעיסוק רב תחומי , תיאורטי וביקורתי , במסגרת המחקר המשפטי ; האמונה בתחכום התיאורטי של מלומדי המשפט התיאורטיים והביקורתיים לעומת מלומדי המשפט הדוקטרינליים ; האמונה בצורך להרחיב את העיסוק האקדמי במשפט אל מעבר למה שמעניין מלומדי משפט דוקטרינליים ( פסקי הדין של בית המשפט העליון של המדינה , ( דהיינו , אל ממדי המשפט המגוונים שמלומדי המשפט התיאורטיים והביקורתיים מתעניינים בהם ; האמונה בכך שעל הפקולטה למשפטים לפעול באי תלות משיפוטי הערך ו"השכל הישר" המקובלים בשדה הפעילות של עורכי הדין והשופטים , במיוחד אלה הנקבעים ומוכתבים על ידי בית המשפט העליון של המדינה . המאמרים מובאים בנוסח שבו ראו אור לראשונה . אני מקווה שהקוראים ימצאו בהם לא רק עדות על ההתפתחויות - המרתקות ! - שחלו בחינוך המשפטי בישראל בעשור האחרון , אלא גם חומר מעורר מחשבה על נושא בעל חשיבות חברתית גדולה , המזמין חשיבה נוספת .
|
|