|
|
עמוד:12
5 ניכר , במשנה ובתוספתא מסכת פסח ראשון . במבוא הובאו דוגמאות נוספות , ממסכתות אחרות . הרי"ן אפשטיין כבר עמד על התופעה של מוקדם בתוספתא ומאוחר במשנה בקשר לסדר ההלכות , כשלדעתו התוספתא שומרת על סדר קדום של ההלכות כסדר שהיה קיים 6 במשנה שקדמה למשנת רבי . ולדבריו כך הוא יחס סדר ההלכות במסכתות הרגילות , הסדר הקדום בתוספתא וסדר מאוחר יותר במשנה . אולם במסכתות שמשנתנו היא משנה 7 קדומה מותאם סדרן של הלכות המשנה והתוספתא . מכאן אף בקשר ליחסי התוכן והניסוח שאנו עוסקים בהם , מוטל עלינו לבדוק לא רק את המסכתות הרגילות , אלא גם את יחס המקבילות במשניות הנחשבות קדומות , כגון קידושין פרק ראשון ובבא קמא פרק ראשון ( מבואות לספרות התנאים , עמ' . ( 415-414 , 55 ואפשר שהיחס בין משנה ותוספתא משתנה לפי סוגי המסכתות , וכשם שהסדר והרצף של משנה ותוספתא קרובים אלו לאלו בפרקים או במסכתות הקדומים , יש לשקול את האפשרות שגם מבחינה ספרותית , באותם 8 מקומות , צמודה התוספתא למשנה עתיקה הדומה למשנתנו , ומפרשת אותה . ואילו פרקי המשנה של מסכת פסח ראשון , כשאר המקומות שבדקנו , הרי הם מן המסכתות הרגילות , ובהם מסתמן הממצא העולה ממסקנות עבודתנו - המקבילות הקדומות הן אלו שבתוספתא , ובמקומות הללו אפוא , מתניתא חדתא ותוספתא עתיקתא ! אמור מעתה , מסקנה זו מסתייעת מעמדתו של אפשטיין בדבר סדר ההלכות במסכתות הרגילות , והיא מוסיפה עליה עוד נדבך . המסקנה שהמקבילה שבתוספתא עשויה להיות קדומה ומקורית יותר מזו שבמשנה עתידה בוודאי להפיץ אור חדש על עניינים רבים הנידונים בחקר ספרות חז"ל , והוא הדין בקשר למינוח שיש להשתמש בו . בעבודה זו נמנענו מלכנות את הלכות התוספתא בשם " , "ברייתות כסגנון המקובל , שהרי מונח זה הוטבע בדורות המאוחרים של אמוראי בבל והוא נאמר על פי שיטתם , במה שהעמידו את המשנה כעיקר תורת התנאים בכל מקום , וכל 9 השאר מחוצה לה . במקום המונח "ברייתות" השתמשנו במונח "הלכות" ככינוי לפיסקות 5 על חלוקה זו ומונח זה , ראה רנ"נ רבינוביץ , מאמר על הדפסת התלמוד , מהד' א"מ הברמן , ירושלים תשי"ב , עמ' כז-כח , בהערה ; אפשטיין , מבוא לנוסח המשנה , עמ' ; 991 הנ"ל , מבואות לספרות האמוראים , עמ' 13 ( ושם כתב ; "ואמנם נראה שגם בימי האמוראים [ ולא רק הגאונים , שי"פ ] למדו מסכת פסחים בסדר זה , בראשונה 'הלכה למעשה' ואח"כ 'הלכתא . 'למשיחא ולא עוד אלא שישנם סימנים ש'פסח ראשון' ו'פסח שני' [ בבלי , שי"פ ] לא מעריכה אחת הן ולא מבית-מדרש אחד . ( "יצאו ועיין רא"ש רוזנטל , "לשמועת הפתיחה של בבלי , "תענית ספר זכרון ליעקב פרידמן ז"ל , ירושלים תשל"ד , עמ' 239 הע' . 15 על מקום סידורו של פרק עשית במשנה ראה ספראי , "הערות היסטוריות למשנת , "פסחים בימי הבית ובימי המשנה , עמ' ; 610 ש' וד ספראי , הגדת חז"ל , עמ' . 19 6 ראה להלן במבוא . 7 להלן במבוא , מובאה 10 מדברי אפשטיין . 8 על אפיון הפרק השני של קידושין לעומת הראשח , ועיין בעבודתו של י' פליקס . 9 ראה נ' תציג , '' התפתחות המונח 'ברייתא' ותירוץ התלמוד 'ברייתא לא שמיע ליה , "' סיני , פה ( תשל"ט , ( עמ' ריז-רכד ( ושם עמ' רכב על הירושלמי . (
|
|