|
|
עמוד:12
זה , משימתו לא הייתה פשוטה כלל ועיקר . לעתים קרובות התייחסו אליו בעוינות כאשר סירב לשבת במחלקת ה " ניגרוז , " הכושים , ברכבת או בספינת הקיטור ; אספסוף שתמך בעבדות הפריע לא אחת באסיפות ותקף שחורים בכמה מקומות במדינות המערב . בתקרית שכזו באינדיאנה נשברה ידו של דאגלס לאחר שהותקף בידי חבורת בריונים . ככל שהוסיף להרצות כן השתפרה יכולתו כנואם . ב1844- הוא נתקל בהתנגדות כלשהי גם מצד מתנגדי העבדות עצמם , אשר האמינו כי יהיה נכון , יעיל ומועיל יותר מצדו לספר רק על מה שהתנסה בעצמו ולהותיר לאחרים את הפילוסופיה , את הרטוריקה ואת פירוט מטרות המאבק נגד העבדות . אכן , בתור עבד שנמלט מהדרום רק שנים מעטות קודם , נראה דאגלס , " הכושי האינטליגנטי והרהוט , " משכיל מדי . בדווחו על הרצאה שנתן , כתב ה ליברייטור כי רבים מקהל מאזיניו סירבו להאמין לסיפוריו ; איש לא הבין כיצד אדם שהשתחרר אך לפני שש שנים משעבוד , ומימיו לא למד בבית ספר , יכול לדבר ברהיטות שכזאת , בלשון מדויקת כל כך ולהפגין כושר חשיבה כזה . וכך , בעוד אמינותו מותקפת ושמו הטוב מונח על כף המאזניים , החליט דאגלס להשיב ליריביו ולהוציא לאור את סיפור חייו . במהלך חורף 1844-5 הוא גולל על הנייר את כל העובדות , לרבות שמותיהם האמיתיים של כל האנשים והמקומות הנוגעים לשנות עבדותו . במאי 1845 הוציאה לאור " האגודה האמריקנית נגד העבדות " בבוסטון את 125 העמודים של עבד אמריקני ב 5 , 000- עותקים . הספר מדגיש כי דאגלס הוא מחברו היחיד , והוא
|
|