|
|
עמוד:8
אחדותו של הספר - מוטיבים אידיאיים וניבי דיבור מקובל במחקר לחלק את ספר שמואל לאו דווקא לפי סדר העניינים , כמות שהוא לפנינו , אלא בעיקר לפי הסגנון והצורות הספרותיות , לפי הלשונות החוזרות בו או לפי היחס לאישים הפועלים : עלי , שמואל , שאול ודוד . יש גם המחלקים אותו לפי הכפילויות הנשנות ולפי העניינים הנראים כסותרים , או שאכן נמצאו סותרים . אך יש לשים לב לכך , שחרף ההבדלים והכפילויות , מדובר בספר אחדותי מבחינת התוכן , שהמחבר הטביע עליו במכוון את חותמו שלו : קולמוסו של המחבר ניכר בחלקי הספר השונים , מתחילתו ועד סופו . כמה דוגמאות משקפות זאת . כך למשל , פירוש שמו של שמואל הולם גם את שמו של שאול ( שמואל א א , כ ; והשווה א , יז , כז , כח . ( באותו אופן , נבואת איש האלוהים לעלי רומזת לימי דוד ( שמואל א ב , לה . ( לשון ההתגדלות והנאמנות הנקוטה לגבי שמואל חוזרת לגבי דוד ( שמואל א ב , כו ; ג , יט , כ ; שמואל ב ה , י ; ז , ט , טז , כא . ( גם תיאורה של מפלת אפק ( שמואל א ד ) דומה לתיאור המפלה בגלבוע ( שמואל א ל . ( ואילו מעשה השפיטה של שמואל משמש רמז ואולי אף סימן לשפיטה או לשופטות של דוד ( שמואל א ז , ו , טו-יז ; שמואל ב ח , טו ; יד , ה-יח ; טו , ג-ה . ( סוררותם של בני שמואל ( שמואל א ח , א-ד ; יב , ב ) אף היא תופעה החוזרת אצל בני דוד ( שמואל ב יג ; טו-יח . ( לכך מתוספת משיחת שאול ודוד בידי שמואל וההמלכה הנשנית אצל שניהם , וכן נביאות שמואל והתנבאותו של שאול . צליחת רוח אלוהים על שאול לפני המלחמה ( שמואל א יא , ו ) וצליחת רוח ה' על דוד לאחר המשיחה ( שם טז , יג , ( כפונקציה של הסרת רוח ה' מעם שאול ( שם טז , יד , ( הן עדות נוספת לאחדות הספר , כאילו אין רוח ה' יכולה לצלות על שני מלכים גם יחד , או על מלך , שמלכותו כבר נקרעה ממנו . לכך יש להוסיף את פירוט היתר של המערכה בבני עמון ( ובסיפורים עליה בלבד , ( המשותף לגבי שאול ודוד כאחד ( שמואל א יא ; שמואל ב י-יב . ( סקירת העבר בפי שמואל ( שמואל א יב , ( מקבילה לסקירת העבר בפי נתן . זו מובאת כהקדמה למעשה ההמלכה של שאול , וזו - כהקדמה לאפיון מלכות דוד , שהיא המלכות הראשונה לאחר השופטים , והעתידה להתקיים "עד עולם '' ( שמואל ב ז . ( מלחמות שאול בפלשתים נסתיימו ללא הכרעה ( שמואל א יג-יד , ( לעומת ניצחונו המוחלט של דוד ( שמואל ב ה , יז-כח ; ח , א . ( כאן ההקבלה היא על דרך הניגוד , וכך נם לגבי שאול הנחרד מגלית , לעומת דוד הלהוט להילחם בו והגובר עליו . שאול מוכן להלביש את דוד מדיו וכלי מלחמתו ( שמואל א יז , לח-לט , ( ויונתן נותן לו את מעילו , את מדיו , את חרבו , את קשתו ואת חגות ( שם יח , ד ;( סיפורים אלה הם בחינת רמז להעברת המלוכה לדוד , מרצונם או אף מדעתם של המלך ושל בנו יורש העצר . חיזוק מפורש לרמז זה מתקבל בהודאתו של שאול , כי דוד ימלוך וכי מלכות ישראל תקום בידיו . הוא המבקש רחמים לזרעו ( שמואל א כד , כ-כב . ( יונתן , האומר אף הוא דברים כאלה לדוד ומבקש להיות לו למשנה , מוסיף , שגם שאול יודע על כך ( שם כג , יז-יט . ( נוצרת הקבלה בין שאול , הנרדף מכוח רוח ה' הרעה הנחה עליו , וגם מחמת התנהגותם של בנו , בתו , בני ביתו ובני שבטו ( שמואל א כב , ז-ט , ( לבין דוד , הנרדף בידי שאול , ולימים בידי בנו אבשלום . הקבלה נוספת , ניגודית , ניכרת בתיאור שאול , המגולל על העם את האשמה בדבר הפרת החרם בפני שמואל ( שמואל א טו , כא , כד , ( וכנגדו דוד , המאשים את עצמו בעת צרה , ואומר : " ןאק י ה הצאן מה ^ שו" ( שמואל ב כד , יז » . ( בנוסף למוטיבים שפורטו לעיל , המשמשים ראיה לאחדות הספר , יש לציין את ניבי הדיבור המשותפים לשאול ולדוד , דווקא לאור הניגוד האישי בין השניים . שאול אומר . '' חטאתי , " ומבקש את נשיאת החטאת וההתכבדות בפומבי "ג ? . ד" זקני עמו ( שמואל א טו , כד-כה , ל , ( אך גורלו נחרץ ללא השב . לעומתו אומר דוד : " חטאתי מאד '' או "הנה אנכי חטאתי . " הוא מבקש אמנם את מבוא לספר שמואל שמו של ספר שמואל בא לו מכמה טעמים : ראשית , משום שלפי מסורת רווחת חיבר שמואל את הספר . נאמר בתלמוד.- " שמואל כתב ספרו וספר שופטים ורות '' ( בבא בתרא יד , ע"ב . ( שם גם נאמר , שהנביאים גד ונתן סיימו את מעשה הכתיבה ( שם טו , ע"א . ( ושמא שעונה מסורת זו על הנאמר בדברי הימים . - "ודברי דויד המלך הראשנים והאתרנים הנם כתובים על ךבנרי שמואל הרן ^ ה" ( דברי הימים א כט , כט . ( יש שאמרו , כי השם ניתן לספר מפני שהוא פותח בהולדת שמואל , ומשום פרקיו הראשונים העוסקים במעשיו . אלה סימנים חיצוניים , אך דומה כי הטעם העיקרי לכך הוא ששמואל - הנביא והמנהיג - הוא המניע העיקרי למאורעות שעליהם נסב הספר ? . במסורת היהודית נחשבים ספרי שמואל ( א ו ב ) לספר אחד , ורק בתרגום השבעים מצאנו לראשונה את החלוקה לשמואל א ולשמואל ב . חלוקה זו נתקבלה בנוסח המסורה , בדפוס הראשון של " מקראות גדולות . " אולם בתרגום השבעים לא נקרא הספר בשם שמואל , אלא "ספרי המלכויות" משום הצירוף לספר מלכים : וכך ספרי מלכויות א , ב , ג ו ד . בתרגום הלאטיני ( הוולגטה ) נקראים הספרים הללו בשם ארבעת ספרי המלכים . בדיעבד יש טעם רעיוני ולא רק פורמאלי חיצוני לחלוקה זו . שמואל א פותח בהולדת שמואל , שהמליך את שאול וייסד את המלוכה בישראל , ומסיים במות שאול ובניו בהר הגלבוע . כלומר , הולדת הנביא הממליך מול מותו של המלך הראשון . שמואל ב פותח בהתגברות ישראל על המפלה בגלבוע ובהמלכת דוד , ומסיים בהתחזקות דוד , במלכותו בירושלים ובבניית מזבח לה' בגורן ^ וץנה , שם עתיד היה שלמה לבנות את המקדש , לפי המסורת . ספר שמואל א פותח בבשורת הולדתו של שמואל , בתקווה לעתיד , ומסיים במפלה בגלבוע . ואילו שמואל ב פותח במפלה ובמות המלך הראשון , ומסיים בהצלת ישראל מפני הדבר בירושלים ובעבודת הקודש בגורן ארונה , כסימן טוב לעתיד לבוא * . יתר על כן.- ביחידה הכוללת של שני הספרים , שמואל א ושמואל ב , הפתיחה והסיום מהווים ראיה לאחדות פנימית . בפתיחה - שילה והנהגת עלי , בסיום - התחזקותה של מלכות דוד בירושלים . כלומר : פתיחה בשילה וסיום בירושלים . בתחילה - עבודת קודש , העתידה להתקלקל ולהיפסק , ובסיום - עבודת קודש , העתידה לבשר תקומה של המקדש בירושלים . [ שא '' י ]
|
|