|
|
עמוד:12
הסטייה מוגדרת כתעייה , פניית עורף לדרך הנכונה , עיוות התנהגותי . אי לכך , בשעה שאנו מתארים אדם כלשהו כסוטה , אנו מביעים ממילא התייחסות ; אנו מטילים בו דופי מוסרי על פי שיפוטנו הערכי , ומטביעים בו אות קין . סטייה חברתית , בחמה לפשע , נחשבת לחולי חברתי או לבעיה חברתית . אנו חוקרים את הסיבות והלחצים המוליכים אל הפשע והסטייה , כדי להתוות דרכים ואמצעים יעילים יותר למאבק בהם ולמניעתם . אמיל דירקהיים , למשל , הניח כי "כל מה שהינו מקור לסולידריות הוא מוסרי , והמוסריות איתנה ככל שהקשרים הללו רבים וחזקים " . תפישתו הראשונית של דירקהיים את הסטייה היתה , כי הבלתי מסתגלים , על פי עצם הגדרתם , גורמים נזק לאינטרסים של הקבוצה , וכי הסולידריות הפגומה שלהם פוגעת תמיד בקבוצה עצמה . יוצא מכאן , כי אחת הנורמות החיוניות של כל קבוצה היא , שהפרטים המהווים אותה יסתגלו למערכת הנורמטיבית ולערכים שלה . "הסתגלות" כשלעצמה פירושה גם שימוש בכוח ובלחץ , לשם עיגול זוויותיו של בול עץ מרובע , כדי שיוכל לעבור בנקב עגול . מבחינה סטטיסטית , ה '' הסתגלות" פירושה אי סטייה מן הערכים המודאליים של העקומה הנורמלית . מבחינה פילוסופית , יש בה התייחסות לרעיון היווני meden agan ( הכל במשורה , ( החקוק על מקדש אפולו בדלפי . סטייה חברתית משמעה התרחקותם של בני אנוש מן הכללים . זה כל מה שנוכל לומר בשלב זה , בלי להסתבך בסוגיות שטרם הגיע הזמן לדון בהן . יחידים עשויים לקבל על עצמם את כלליה של קבוצת מיעוט , כגון חברת פשע מאורגן , שהינה סוטה בעליל ביחס למערכת הנורמטיבית של החברה בכללותה . חבר בקבוצה מסוימת יכול לדחות את ערכיה , אבל עם זאת להיות קונפורמי עימה בכל הנוגע להתנהגותו החיצונית . מקרה דומה הוא , אזרח רוסי בתקופת השלטון הקומוניסטי הטוטליטרי בברית המועצות שלא האמין במרקסיום , אולם נהג כאילו האמין בו , מאימת הענישה . ובדומה , ייתכן שפעילותו של אדם כלשהו תהיה בתחום התיכון של הישגי חברי קבוצתו , ועם זאת יהא סוטה מציפיותיהם של המחוקקים ומעצבי הנורמות בקבוצה , כפי שקורה , דרך משל , במסדרים דתיים מסוימים , המציבים לפני חבריהם מטרות נעלות של הינזרות . בספר זה בדעתי להדגיש את הסגולות החברתיות של הסטייה , בלי להכליל בה עיוותים גופניים ונכויות ביולוגיות , בניגוד לגישתו של אירווינג גופמן , שבמחקרו על מיון הסוטים כלל נכים , עיוורים , חרשים , יהודים , כושים , מכורים לסמים , זונות והומוסקסואלים . ענייננו כאן יהיה נתון לסטייה המתייחסת לתפקידים חברתיים , הווה אומר , במקום להתמקד , למשל , בעובדה שנכותו של קירקגור שייכה אותו לקבוצת המיעוט של גיבנים , נעמוד על האופן בו השפיעה תפישת עצמו כבעל מום על יחסיו המוזרים והמיוסרים עם אנשים אחרים , ובעיקר עם נשים . למעשה , התאמה היא סגולה , שאותה מכתיבה קבוצה , שאת האינטרס שלה ( הווה אומר , את הסולידריות שלה < היא משרתת . בכוחה של קבוצה לכפות התאמה ולנקוט באמצעי ענישה כלפי הבלתי מםתגלים . השיפוט הערכי האקסיומטי של המסורת הדירקהיימית
|
|