|
|
עמוד:12
השונות שלא נעלמו עם ביטול ה ' קהל' נטלו רבים מן התפקידים המסורתיים של השלטון העצמי הישן . ארגונים אלה לא נזקקו להכרה רשמית מצד הממשלה . כוחם היה בחיבור המסורתי בין אמונה דתית לארגון חברתי . הצדיק החסידי , ראש הישיבה הליטאית וראשי ה ' חברות ' ( ללימוד , לצדקה או להסדרת עניינים מקצועיים של אומנים ובעלי מלאכה ) מילאו את מקומם של הפרנסים , קבעו תקנות , הסדירו עניינים כלכליים וקיימו הלכה למעשה את מערך הקשרים המסורתי מול אתגרי העת החדשה . תנועת ההשכלה במזרח אירופה מילאה אף היא , במובן מסוים , תפקידים שהיו קודם לכן בחזקתו של הארגון הקורפורטיבי הטרום מודרני . כך , למשל , יצרו המשכילים 'חברות ' מקבילות לאלו שמן הטיפוס המסורתי וקיימו ביניהם רשת קשרים שהשתרעה על פני מרחבים גדולים . המשכילים ביקרו בחריפות את החסידים , וגינו את מה שראו באופי הפוליטי של ארגוניהם . אולם בה בעת ראו את מעשי עצמם כגירסה המתוקנת של הפעילות החברתית בקרב החברה היהודית . המשכיל הגליצאי יוסף פרל , ( 1839-1773 ) נתין נאמן של מלכות אוסטריה , כתב ברוח זו על החסידים , וחשף את חוסר נאמנותם למדינה . בארגונים הוולונטריים המזרח אירופיים נמשך החיבור הטרום מודרני בין מהות דתית לזהות אתנית ומעמדית ימים רבים לאחר שבוטלו הארגונים הפורמליים הטרום מודרניים . יש לשער כי עוצמתה של ההתעוררות הלאומית החדשה דווקא בארצות מזרח אירופה הייתה קשורה בקיומו של החיבור הזה גם בימים שבהם כמעט ועבר מן העולם במדינות מערב אירופה . האורתודוכסיה , זרם מודרני מרכזי נוסף שהופיע בעת החדשה , ניסה אף הוא להציע חלופות להעלמותה של הקורפורציה הטרום מודרנית . י' פרל , על מהות כת החסידים ( מהדורת א' רובינשטיין , ( ירושלים תשל"ז , עמ ' . 150-133 לעניין יחסם של המשכילים ל'אוטונומיה ' של עדות החסידים בתוך האימפריה הרוסית ראו : י ' ברטל , 'פינסק של מעלה ופינסק של מטה : חסידים ומשכילים , מציאות ובדיון , ' בתוך : ד' אסף , י ' ברטל , א ' הולצמן , ח' טורניאנסקי , ש ' פיינר , י ' פרידלנדר ( עורכים , ( מווילנה לירושלים , מחקרים בתולדותיהם ובתרבותם של יהודי מזרח אירופה מוגשים לפרופסור שמואל ורסס , ירושלים תשס '' ב , עמ' . 271-266 על פעילותם החברתית ה ' חלופית ' של המשכילים ראו : מ' זלקין , בעלות השחר , ההשכלה היהודית באימפריה הרוסית במאה התשע עשרה , ירושלים תש " ס , עמ ' . 151-139 ב " צ דינור ( ובעקבותיו ש ' אטינגח הבליטו במחקריהם את המשכיות קיומו של הארגון היהודי הוולונטרי ברוסיה כיסוד מרכזי בקיום הישות הלאומית במזרח אירופה . ראו : ב"צ דינור , ' דמותה ההיסטורית של היהדות הרוסית ובעיות החקר בה , ' הנ"ל , דורות ורשומות , מחקרים ועיונים בהיסטוריוגראפיה הישראלית בבעיותיה ובתולדותיה , ירושלים תשל"ח , עמ' ; 211-220 י ' ברטל , 'מזרח אירופה כמוקד של תולדות היהודים בעת החדשה : עיון ראשון במשנתו של פרופסור שמואל אטינגר ז " ל , בתוך : ש ' אטינגר , היסטוריה והיסטוריונים , ירושלים תשנ " ג , עמ ' ; 30-27 הנ " ל , 'תגובות למודרנה במזרח אירופה : השכלה , אורתודוכסיה , לאומיות , ' ש' אלמוג , י' ריינהרץ וא י שפירא ( עורכים , ( ציונות ודת , ירושלים תשנ " ד , עמ ' . 32-21
|
|