|
|
עמוד:6
אמנות לעם נוסח בריטניה כיצד מש 9 יעה מדיניות הממשלה על הסעילות החינוכית במוזיאונים ובגלריות הציבוריות ועל האו 9 ן שבו חווים הצוסים את האמנות עדי דתרי אברהם מייד עם עלייתה לשלטון לפני כעשר שנים הצהירה על עצמה ממשלת הלייבור בבריטניה שהיא פטרונית נלהבת של עולם האמנות . היא אפשרה כניסה DPn למוזיאונים ולגלריות ציבוריות , הגדילה את התמיכה באמנות , שעמדה בזמנו על 237 מיליון ליש"ט , ב 100 מיליון ליש"ט נוספים , וכן הוסיפה 75 מיליון ליש"ט לתקציב מועצת האמנות בבריטניה , הגוף האחראי על הקצבת כספים מטעם משרד התרבות . ראש הממשלה , טוני בלייר , זימן למשרדו אישים ואושיות מתחומים שונים כדי לדון בשאלה , כיצד יכולה הממשלה להוסיף ולסייע בקידום האמנות . אותם מוזמנים , בהתלהבותם מן העניין המחודש שמפגין הממשל במגזר האמנות הציבורי ובטפחם חלומות על המאה העשרים ואחת כעידן הרנסנס הבריטי , לא הבחינו במטרה נוספת - זו שכנראה באמת עניינה את בלייר ועמיתיו : כיצד יכול עולם האמנות להתגייס על מנת לסייע לממשלה לקיים את הבטחותיה לציבור הבוחרים בתחומי החינוך , הבריאות , המלחמה בפשע וההכלה החברתית . ( social inclusion ) מלכתחילה היה ברור לכל המעורבים כי אף שנתח נדיב מן ההקצבות נועד לחינוך גרידא , הרי הדגש על חינוך באמצעות אמנות נוגע כמעט בכל תחומי העשייה והתצוגה של האמנות במרחב הציבורי . התוצאות אכן ניכרות לעין . למשל , סדר יום שגרתי בגלריה הלאומית בלונדון כולל מגוון פעילויות חינוכיות לקהל הרחב : קורס בתולדות האמנות ( היום הנושא : פירנצה , ( ארבעה סיורים מודרכים ללא תשלום , שיח גלריה לכל המשפחה , סיור מודרך למוגבלי ראייה , שיחה על עבודותיו של אינגר ושיחה נוספת בת עשר דקות בלבד על ציורו של סזאן , שדרה בשאנטילי . המעוניינים מתבקשים להתייצב ליד הציור בארבע אחר הצהריים בדיוק . הגלריה מציעה גם סיורי שמע מודרכים לציון ארבע מאות שנה להולדתו של רמברנדט , סיורים שניתן להוריד מאתר האינטרנט של הגלריה . ( randt 400 / audiotrail . htm http : // www . nationalgallery . org . uk / collection / features / remb ) קול נשי רהוט ונעים , סיפר לי מתי נולד האמן והיכן עבד , וכיוון אותי לחדר מסי . 24 יחדיו , הקול ואני , מעיפים מבט אל דיוקנו של האמן כאיש צעיר . הקול מספר לי על אהבתו של רמברנדט לצבע החום . אחרי דממה של רגע , זמן להרהור , אני מתבקשת לעבור לציור הבא , בחדר מסי . 25 לעומת הגלריה הלאומית בכיכר טרפלגר , המשרתת רבבות תיירים , גלרית וויטציאפל mmn ^ ( Whitechapel ) לונדון , אחד מאיזוריה העניים ביותר של העיר , מייעדת את תוכניות החינוך שלה לקהילות המהגרים המקומיות , לאסירים , לאימהות חד הוריות , לחסרי בית ולתלמידים בסכנת נשירה ממערכת החינוך . במסגרת בתי הספר המקומיים פועלת הגלריה לעידוד מוטיבציה להישגים לימודיים ואישיים , ומסייעת למורים בעבודתם . לעומת מעמדה הבלתי מעורער של הגלריה הלאומית , הרי חשיבותם של מוסדות כדוגמת גלרית וויטציאפל נמדדת כעת כמעט אך ורק על יסוד פעילותן החינוכית . על מנת לקבל את חלקם בעוגת התקציבים עליהם להוכיח שהם אכן מסייעים לממשלה להשיג את יעדיה . "חלק ניכר מזמננו , " מציינת קאר הואל , ( Howell ) האחראית על תוכניות החינוך בוויטצאפל , " אנו מעבירים במילוי טפסים , באיסוף נתונים ובספירת ראשים על מנת להוכיח למממנים שלנו שהקבוצות האתניות והסוציו אקונומיות , שאליהן אנו מנסים להגיע , אכן מפיקות תועלת מתוכניות החינוך שלנו . " הדגש על ערכה של האמנות כזרז לשינויים חברתיים כלכליים אמנם מפעיל לחץ רב על המוסדות הציבוריים , אך גם מאפשר להם נוכחות מחודשת , ומחזיר להם מעמד שנשחק מעט בשנים האחרונות . תקופה ארוכה נחשבו המוזיאונים והגלריות הציבוריות למוסדות אליטיסטיים , מיושנים ולא רלוונטיים , ואילו אספני אמנות , דוגמת צ"ארלס סאציי , אבי דור האמנים הבריטיים הצעירים , ( Artists Young British ) תפסו את מקומם בחוד החנית של עולם האמנות . כשסאצי פתח את הגלריה שלו על גדות נהר התמזה ( גלריה שנסגרה בינתיים ותעבור למקום אחר ) במיקום בולט , לא רחוק מן הטייט מודרן ומגלרית וויטצאפל , הוא העמיד תחרות קשה לשני מוסדות אלה . אך עם תשומת הלב והתקציבים המוקדשים לתוכניות החינוך , והודות לפרויקט בנייה חדש ושאפתני שאינו נופל מן הבניינים המונומנטליים של שתי יריבותיה , הצליחה וויטציאפל להתמודד עם התחרות ולמקם את עצמה בעמדה ייחודית . בשנת 2008 עומדת הגלריה להכפיל את
|
|