הפגנה גגד ד"ר שילס

עמוד:261

של 'הספר הלבן בהתאם למדיניות שקבעה ה'לייבור . ' המוסדות הרשמיים קיבלו את סגן השר בחביבות ובכבוד רב , ורק הצה"ר יצאה בדרישה להחרים את האורח . בתל אביב אף נערכה ( 1930 . 10 . 9 ) לכבודו קבלת פנים חגיגית במלון 'פלטיך מטעם הסוכנות היהו דית והעירייה . ההכרה , שהשליח בא 'לכרות קבר לציונות , לתקוותנו האחרונה , ' המריצה לזלזל בגינונים , ולקרוא את הנוער להפגנה לעת קבלת הפנים במלון . הקריאות נקראו בכול החריפות , נגד 'ד" ר שילס אוף חברון , סגנו של הלורד פאספילד אוף צפת' ( ובכך נרמז על אחריותם של הבריטים למאורעות אב תרפ"ט , ( ואף נגד 'פני היישוב , המוכנים להסב עם זה שהניח את הגושפנקא שלו על מישפט ה '' צדק" של רוצחי מיש פחת מאקלף . ' וההוראה לחברים ניתנה להתרכז מאחורי המועדון של בית"ר ולא להביא למקום שום נשק חם או קר . משיצא שילס מקבלת הפנים , נתקבל בצעקות של 'בוז' ובשריקות , ואחר כך — בשירה של 'התקווה . ' המפגינים היו בתוך הקהל הרב , כשהמישטרה מנסה לפזרו , וללא הצלחה מרובה . המישטרה לא היתה מעוניינת בעצורים הרבה , ואסרה רק מהבולטים שבמפגי נים , שאף הם ככול האחרים לא פגעו פגיעה גופנית במישהו . עם הנאסרים : אחימאיר , סגל , אפ ריים בן דויד , שמואל טאגאנסקי ובנימין זרעוני . וכך זכו הללו להיות אסירי ציון הראשונים , משום הפגנה פוליטית גרידא , שישבו רק ימים מעטים בבית האסורים , ויצאו לחופש עם הפסקת מיש פטם באמצע לפי הוראת המישטרה , מתוך כוונה לטשטש את אופייה של ההפגנה . הקבוצה לא הניחה את ידה , והפיצה לאחר המעשה כרוז חריף אל אזרתי ירושלים העברית , לעירנות נגד הסכנה האיומה שבפארלאמנט ערבי . אותו פאר לאמנט היה קם ונעשה עובדה מדינית קובעת , אילו רק נמצאו ערבים כולשהם שיסכימו להצטרף אליו . מצד היהודים לא היו הדברים קשים במיוחד . " « ( 144 משה סגל צעד לייד אחימאיר בראש ההפגנה , ונשא שלט מחאה נגד 'הספר הלבן . ' לפי טדותו היתה המישטרה היהודית של תל אביב אובדת עצות , ומיהרו להוציא את שילס מהמקום . הקצין שיף היה תוקפני כלפי סגל , ושוטרים התנפלו וחבטו בקהל , ללא הבחנה יתירה , בייחוד הוכה אחימאיר מהלומות אחר מהלומות , והיה נופל וקם ומתקדם בדרך ושר 'התקווה . ' שיף היכה את אחימאיר בתחנת המישטרה עד זוב דם , שיבר את מישקפיו טל פניו , ואת העט שבו עשה רשימות לעצמו . שיף אף הלם על ראשו של סגל . 'ראיתי את גודל רוחו של אחימאיר המוכן להקרבה עצמית בלי סייג . ' האסירים תבעו בכול תוקף ניקוי החדר ושמיכות נקיות , והממונה טל בית הסוהר נכנע להם . היה זה המאסר הראשון של יהודים על רקע ציוני מדיני , אחר מאסרו של ז'בוטינסקי וחבריו בעכו . ז'בו

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר