בוועידה העולמית השלישית של ברית הצה"ר

עמוד:170

הרצאתו תיאר את הנוער כשואף לבנות חברה טובה יותר , אלא שאין מתחייבת מילחמת המעמדות , ועליה יש להעדיף את שיטת ה'לייבור' הברי _ טי שיטת ההתייעצות ליד השולחן הירוק . עוד שאל לעניין חשיבותה של הפרודוקטיביסא ציה בישראל , כש'אורט' הפכה לאידיאולוגיה בתת הדעות המוקדמות בישראל , מתוך מגמה לקבוע לה את מקומה הנכון . אם יצחק גריגבוים קובע , שמיליון יהודים מיותר בפולין , כלום תיפתר שאלתו של המיליון בדרך הפרודוקטיביסא ציה ז השאלה חמורה יותר , משאין כלל גישה למקומות עבודה , וכול בסיסה של הסטרוקטורה שלגו טעון שינוי . על רקע דבריו הכלליים הללו בא קלינוב להדגיש את חשיבותו של החינוך הפיסי , ובחוזר על סיסמאות של נורדאו , הזכיר את הסתדרויות ה'סוקול' הצ'כי והפולני ואת מקומו של ספורט ההגנה בתנועת הנוער העברי , לצד חשיבותו של החינוך האינטלקטואלי , אחר שלא יצאו מתוכנו לשירות עמנו בתסונימ , ראט נאוים , באלינים . קלינוב הפטיר בתקוותו , שברית תרומפלדור תקים דור עברי חדש לשירות העם . בסופה של הוועידה נתקבלו החלטותיה , ובכללן החלטה סתמית בעניין תנועת הנוער : nrynn' מחייבת את כל הצה '' רים לתמוך אקטיבית בברית תרומפלדור , ובעיתון שמרכזה יוציא לאור / לוועדת המרכזית לענייני נוער נכנסו הד"ר יעקב הופמאן , עוה '' ד ליאונה קארפי , מאגיסטר אדאל ברט ביברינג , והד '' ר ר . פלדשוה ( בן שם . ( ברם מרכז הכובד אף בענייני ההתארגנות העול מית של הנוער החל לעבור אל הנוער גופו . מייד לאחר ועידת הצה"ר בווינה נפתחה בווארשה הוועידה הארצית ( השלישית ) של בית"ר בפולין , והחשוב יותר לתנועה בכללה — הפגישה העול מית הראשונה של מפקדי בית" ר . מפגישה זו יצאה בית" ר לראשונה כתנועה עולמית ממש .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר