מבוא

עמוד:11

מבוא רבי יהודה הנשיא , המכונה רבי , עמד בראש הנהגת העם היהודי בארץ ישראל בדור האחרון של התנאים ( 180/170 - 220 לספירה ) . בימיו של רבי חלו התפתחויות מכריעות בכל תחומי החיים של העם היהודי , ושמו קשור בתודעת הדורות במפעל הגדול של עריכת המשנה - הקובץ הספרותי שעל פיו נערכה התוספתא ונתחברו שני התלמודים . אישיותו ופועלו הטביעו חותם בספרות חז"ל , בפרשנות הענפה של התלמודים והמדרשים , בחיבורי ראשונים ואחרונים , והחל ממחצית המאה ה - 19 גם במחקר המודרני . פרקים רבים מוקדשים לרבי בחקר תולדות עם ישראל בתקופת חז"ל ובחקר המשנה , ועליהם יש להוסיף את הערכים המיוחדים לו בחיבורים שעניינם תולדות תנאים ואמוראים ובאנציקלופדיות ( כגון אורבך [ תשכ"ח ] ) , ואת החיבורים שהוא במרכזם , כגון קוליץ ( תשמ"ט ) . לנוכח תשומת הלב הרבה שכבר זכה לה רבי , עשוי הקורא לשאול אם יש טעם או צורך לשוב ולדון באותן מסורות , והתשובה אינה במסורות לגופן אלא בדרך העיון בהן . החיבור בא לעיין בדמותו של רבי על פי שלושה עקרונות : הבחנה בין מסורות ארץ ישראל למסורות בבל ; ויתור על ההבחנה בין המסורות לפי מהימנותן ההיסטורית : הארת המסורות על פי הקשרן הספרותי . שלושת העקרונות מעוגנים בשלוש מתכונותיה של ספרות חז"ל , והסעיף הראשון מציג אותם על רקע אופן הדיון בשלוש התכונות במחקר . הסעיף השני מסביר את אוסף המסורות שביסוד החיבור , והשלישי מציג את מבנה העיון בדיוקנו של רבי . העקרונות המתודיים על רקע המחקו כמשתמע משם הספר , ההבחנה בין מסורות ארץ ישראל למסורות בבל היא העיקרון המנחה את העיון , אבל יש לה קשר הדוק לעיקרון השני , ונפתח בו . המהימנות ההיסטורית של המסורות ספרות חז"ל לא התכוונה לספר את תולדות עם ישראל בתקופתה או את תולדות האישים . חז"ל " לא עשו שום מאמץ מיוחד כדי לתאר ולשמר בכתובים את מה שידעו על מהלכם של המאורעות ההיסטוריים בדורם " ( ירושלמי [ תשמ"ח : 40 ] ) , ואין לחפש אצלם " גישה היסטורית - מדעית ,

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר