|
|
עמוד:11
פרק א' כיצד מזהים את נסי המקרא ? — בעיות הנובעות מהעדר מינוח העיסוק בתופעת הנס במקרא מחייב אותנו לדעת מהו "נס" ומה אינו ראוי להיקרא בשם נס בספרות המקרא . מתברר , כי לכל ספרות המתארת נסים ראויה הגדרת נס משלה , התוחמת את היקפה של התופעה . הגדרת הנס בספרות שבה הופעתו נדירה , אינה דומה להגדרתו בספרות הפנטסטית , שבה כל האירועים מתרחשים , ספק בעולמנו אנו , ספק בעולם אי ריאלי ששוררת בו חוקיות אחרת . ב"עליסה בארץ הפלאות , " למשל , הנסים הם בגדר נורמה , וכעדות המספר : "עליסה הייתה רגילה הרבה בנסים ונפלאות , וכל דבר שכיח נראה בעיניה משונה . " ... בספרות הפנטסטית אין הנס מעורר פליאה : " עליסה לא תמהה כלל כי החתול איננו . היא כבר התרגלה לראות פה דברים נפלאים . " הגדרת הנס הראויה ל"עליסה בארץ הפלאות" אינה אפוא זו ההולמת את ספרות המקרא . עצם זיהויה של תופעת הנס במקרא אינו קל כלל ועיקר : הקושי ניעור כבר בשלב שבו אנו מבקשים לערוך רשימה של נסי המקרא , ומתברר כי איש איש ורשימתו , יש המרבה ויש הממעיט ! מה שיכלול האחד ישמיט רעהו , ולהפך . יש , כמובן , הסכמה על חלק מן החומר . הכול יכללו ברשימה את מעבר ים סוף בחרבה ( שמות י"ד , ( את קריסתן של חומות יריחו ( יהושע ו , ( ' את עצירת המאורות ממהלכם לבקשת יהושע ( שם י , ' י"ב-י"ד , ( את הורדת הגשם ביום קציר על ידי שמואל ( שמואל א' י"ב , ט"ז-י"ט , ( את עלייתו של אליהו בסערה השמיימה ( מלכים ב' ב / י"א-י"ב ) ונסים רבים אחרים . כדי לעמוד על עומק הקושיה , די אם נדפדף בשיטתיות באחד מספרי המקרא —
|
|