|
|
עמוד:65
ברוב המקרים על ידי בני משפחה . בקבורת כלים עם המת מתבטאת ההמשכיות והמעבר ההדרגתי בין החיים למוות . נציין תופעות שהובחנו במהלך בדיקת ממצאי הקברים : א . במערות שלא נשדדו בעבר מצויים שברים של כלי חרס אשר אינם מתרפאים ואינם ניתנים להשלמה . נוצר הרושם שהוכנסו למערה כלים שבורים או שנשברו במכוון , כחלק מביטוי האבל . מה גם שידועה תופעה מהתקופה העתיקה של כלים מרוסקים . אפשר שנדרסו במהלך השימוש , ואין להוציא מכלל אפשרות שנזרקו כביטוי לכאב או לאבלות . ב . שימוש רב בחפצים פגומים ובכלי חרס כגון בקבוקים וסירים באיכות ירודה , הנראים ככלים שנתקלקלו במהלך הייצור . 140 סביר שיעדיפו כלים פגומים משום שכלי החרס מקבלים טומאה ואינם ראויים לשימוש אחר . ג . טיפוסי הכלים הרווחים במערות הקבורה בירושלים אינם מהמשובחים : לא נמצאו כמעט כלים מטיפוס טרה סיגילטה המיובאת או המקומית , ומעטה קרמיקת יבוא . נראה כי למערות קבורה העדיפו להכניס חפצים פשוטים יחסית , ככל הנראה מחשש "בל תשחית . " ד . מבחר הכלים מצומצם ואינו משקף את מגוון כלי היום יום ששימשו באותה תקופה . מכאן שהשימוש בכלים היה פונקציונלי , לצורך הקבורה , לבד מהכלים האישיים שהונחו לצד הנקבר . 137 על בקבוקי זכוכית וחפצים שנלקטו בגלוסקמות ראו במערות 15-4 ; 16-3 ; 12-1 ועוד . ואשר ליריחו ראו בנט _, , 1965 קבר 138 . G 2 רובין , תשל"ז , עמ' . 224 על כלים בתהליך הקבורה ראו שם , עמ' 139 . 225-218 שם , עמ . 220 ' 140 הבחנה דומה נעשתה ביריחו . חכלילי , תשל"ט , עמ' . 64
|
|