|
|
עמוד:4
. 3 הלכות איסור קבורה בירושלים והממצא הארכאולוגי הלכות אלו נדונו בהרחבה , וזה עיקרן : ... " אין מלינץ בה את המת ואין מעמידין בתוכה עצמות אדם ... ואין מקימים בה קברות חוץ מקברי בית דוד וקבר חולדה הנביאה . שהיו שם מימות הנביאים הראשונים . " ... " כל הקברות מתפנין חוץ מקבר המלך ומקברי הנביא . ר' עקיבא אומר אף קבר המלך וקבר הנביא מתפנין . אמרו לו : והלא קברי בית דוד וקבר חולדה הנביאה היו בירושלים ולא נגע בהם אדם מעולם . אמר להם : משם ראיה ? מחילות היתה להן והיתה מוציאה הטומאה לנחל קדרון 28 . " נוסח דומה : " וכל הקברות מתפנין . אמר רבי עקיבא : מעשה בקברי חולדה שהיו בירושלים ולא נגע בהן אדם מעולם . אמרו לו : משם ראיה ? מחילה היתה עשויה להן ומוציאה את הטומאה לנחל קדרון . " גילוי שתי מערות קבורה שטוהרו כנראה בימי בית שני ושוכנות ליד החומה המערבית של העיר העתיקה , מעיד כי הלכות אלו יושמו . איסור על קבורה ועל פינוים של קברים נזכר בעוד שלושה מקומות . בנוסחאות דנו א' ביכלר , א' גוטמן ואחרים . גוטמן סובר כי התקנות מאוחרות לימי בית שני . ברור על פי הממצא הארכאולוגי שהן מולאו בקפידה בתקופה הקודמת לחורבן בית שני . הקבורה נאסרה בערים : "מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר חמישים אמה . " כמו כן מפנים קברים שהוקפו עיר . במגילת המקדש מצוי צו של איסור קבורה " בכל מקום , " וממנו עשוי להשתמע כי הבריות נהגו לקבור " בכל מקום . " אולם הממצא הארכאולוגי ביישובי התקופה היהודיים אינו תומך בכך . בירושלים הודגש איסור זה בין שאר חוקים שנתייחדה בהם העיר , וטעמם טומאה וטהרה . יש מקום להשערה כי איסור על נבלות , על בורסקי ועל קברות בעיר טעמם אקולוגי בנוסף על ענייני הטהרה , וכפי שמכנה אותם ג' אלון "מפני הישוב . " בירושלים הודגש איסור 27 תוספתא , נגעים ו , 28 . 2 שם , בבאבתראא , . 11 29 שמחות יד 30 . 1 , ברושי , ברקאי וגיבסון , תשמ"ג , עמ' 31 . 30-17 אבות דרבי נתן , נוסח א , פרק לה , עמ' 104 ( מהדורת שכטר ;( שם , נוסח ב , פרק לט , עמ' 107 ( מהדורת שכטר ;( ירושלמי , נזיר ט ג ( כז ע"א 32 . ( ביכלר , , 1911 עמ' ; 215 , 201 הנ"ל , ; 1912 גוטמן , , 1969 / 70 עמ' . 279-251 33 משנה , בבא בתרא ב , ט . 34 תוספתא , בבא בתרא א 35 . 11 , ידין , תשל"ז , עמ' 36 . 250-249 אלון , תשל"ו , עמ' , 109 הערה . 2 שימשה לבנייה במונומנטים עצמם . כך גם במלכה של חקלדמא ( אזור . ( 10 ז . בשטחים מסוימים של המחצבות הצפוניות הותקנו במהלך המאה הראשונה לסה"נ מערות קבורה ; מקצתן מונומנטליות , והן מאוחרות לחציבת האבן העיקרית . בכך יש סיוע עקיף לתיארוך אזורי הקבורה בצפון ( 26 , 25 , 24 ) לאמצע המאה הראשונה לסה"נ . 2 . 3 תהליך חציבת המערה מלאכת החציבה נעשתה בידי חוצבים מקצועיים , בעלי ניסיון , 23 מאחר שמלאכת החציבה ובניית הנפש 24 הצריכה עבודה שדרשה מיומנות רבה . החלו לחצוב באורח סדיר וטבעי מהחוץ פנימה לעומק הסלע , מפתח הכניסד של המערה אל חדריה . הכוכים והארקוסוליה נעשו בסמוך להתקנת החדר . קרוב לוודאי שבשלבי החציבה ההתחלתיים במערה וכן בעת חציבת הכוכים נזקק החוצב לשכב על גבו או על בטנו בתנאים קשים . גושים מרובעים הוצאו מחדרים ומבורות עמידה , שהתאפשרה בהם יצירה של תעלות בשולי הגוש , טרם ניתוקו מסלע האם . מהכוכים הוצא חומר האבן בצורת שברי אבן קטנים ( צ'יפס ) ולא בגושים של ממש ( במערה 7-4 החלו לחצוב כוך ולידו כבר ניצב מוכן לוח הסגירה . ( לוחות הסגירה של כוכים במערות שנחצבו בקירטון מנוחה נעשו _בדרך כלל מהאבנים הקשות יותר , מאבן הנארי או הקעקולה , כנראה אבנים מיובאות . החציבה בימי בית שני נעשתה בכלי ברזל . סימני חציבת התעלות המפרידות בין גושי סלע נראים בקשתות מקבילות על גבי הקירות . טכניקת תעלות אלו נחקרה במקומות שבהם לא הסתיימה הוצאת גושי אבן , כמו באזורים 25 ו 26 ( ראו מערה 26 . ( 9-26 את הקיר החליקו באזמל משונן של חמש עד שמונה שיניים דקיקות , לרוב סביב מסגרות פתחי הכוכים , הכניסה והמבואות . 23 משנה , בבא בתרא ו , ח . 24 משנה , שקלים ב , ה . 25 על כלי אבן מסורתיים בשימוש החוצבים בעת החדשה ראו : כנען , , 1933-1932 עמ' , 19-12 לוחות . 111 , 11 יתדות ברזל עבות ואומלים שבאמצעותם נותקו גושי האבן המוקפים תעלות מארבעת צדיהם , נמצאו בחפירות החומה השלישית . ראו : פייג , תשנ"ג , עמ' 26 . 49-48 השוו גם בור עמידה עם גושי אבן שהוכנו להוצאה במערה ח'רבת עמוריה , ייבין , תשל"ד , עמ' . 159-158 ובתל גודד . שגיב , זיסו ואבני , תשנ"ח , עמי , 16 מערה , 4 תכנית , 4 איור . 10
|
|