|
|
עמוד:2
להלן טבלה של מערות ביחס לתצורות , כפי שפרסם ע' קלוני ; קלונר בדק פרישתן של כ 660 מערות קבורה : במדגם זה נחצבו למעלה ממחצית המערות בתצורות הרכות של מנוחה ומישש . ברבדים רכים יחסית של תצורת כפר שאול מצויות כמה עשרות מערות . כן נחצבו מערות במסלע קירטוני או רמוי אבן חול רכה במיזי חילו . האבנים שנחצבו מהמערות באזור התצורות הרכות שימשו לבנייה בסביבתן הקרובה , בעיקר בכפרים , והן נעדרות מאבני הבנייה המונומנטלית של העיר בימי בית שני . כמות המערות היחסית שנחצבה במלכה , במיזי חילו ובמיזי אחמר מתקרבת למחצית מכלל המערות . האבן המופקת מתצורות אלו קרויה באורח כללי בשם "מיזי" ושימשה לבנייה המונומנטלית של ירושלים בימי בית שני וקודם לכן עוד בימי בית ראשון . העיר העתיקה הנוכחית , וכך גם העיר של ימי בית שני , ממוקמת על תצורות המיזי חילו והמלכה ; המלכה בונה גם את רוב המתלולים של הערוצים המקיפים : גיא בן הינום ממערב ומדרום ונחל קדרון - ממזרח . גם בצפונה של העיר מימי בית שני יש מחשופי מלכה , ואפשר לומר בהשאלה כי "ירושלים - מלכה סביב לה . " בקעקולה נחצבו מערות מונומנטליות ( במערה , ( 31-10 ומסלע זה הותקנו אף סרקופגים ( במערה ( 11-1 וגלוסקמות ( במערה ( 18-1 משובחים בעיצובם . על פי הנתונים שבידינו , בלתי אפשרי למצוא מתאם בין תכנית המערה והאריכה לתצורת הסלע באזור גאוגרפי כלשהו . המערות הקדומות ביותר של תקופת הבית השני , למן המאה השנייה לפסה"נ , נמצאות בכל התצורות . לפיכך נראה כי המערות נחצבו לראשונה בסלע על פי חלוקה של אחוזות ובעלויות ולא על פי סוג הסלע או טיבו . ההשערה כי העדיפו את הטורון לחציבה בגלל ריחוקו של הסינון מהעיר" אינה מבוססת דייה . כך גם אינה מתקבלת ההשערה כי הועדפו המערות הטורוניות בשל קלות הגישה אליהן ונוחות החציבה . נראה כי מספר המערות היה רב יותר בקירטון משום קלות התקנתן . האבן שהופקה ממערות אלו לא שימשה לבנייה ממלכתית אלא לבנייה מקומית . באזורי הקירטון מצויות מערות גדולות ( נחל קדרון - אזור , 7 נחל קדום - אזור , 7 הר הזיתים והר הצופים ) ובהן גם מפוארות . בגלל עמידות סלע הטורו ן וחוזקו , בדרך כלל נשתמרו בו מערות , ואילו בסינון הן נהרסו או התפוררו ביתר קלות . עם זאת נהיר כי המערות שנחצבו בסלע טורוני קשה יחסית , ושגולפו בהן במעשה ידי אמן אפריזים , גמלונים וכר , השתמרו טוב למדי . היעדר מערות באזורים מסוימים מוסבר מטעם ליתולוגי : כך הדבר בשטח מדרום לגבעה הצרפתית ( בין אזורי מערות 2- 1 במזרח 29-28 , בצפון 28-27 , במערב 5 , בדרום ) המכוסה צור , ומתחתיו קירטון פריך במיוחד . עמק רפאים מכוסה סחף קרקע ; הוא נועד לעיבוד חקלאי ואינו מתאים לקבורה ( ראו השטח המשתרע בין האזורים 13 ל . ( 23 כמו כן נציין כי אין בידינו הוכחות או נתונים מדעיים חד משמעיים בדבר קצב שונה של תהליכי איכול בשר המת 6 ק לונר , תש"ם _, עמ' 7 . 261 אבני הבנייה המופקות מהתצורות הרכות מכונות בערבית "קעקולה" ( הוא גם שם של תצורה ) ו"נארי . " ראו : לעניין זה את המינוח אצל בלייק , 1935 עמ' ; 103 כנען , , 1933-1932 עמ' ; 10 שיק , , 1887 עמ' . 50 אבנים של תצו ות מנוחה ומישש אינן טובות לבנייה . עובדה זו ידועה היטב ומו"כרת אצל החוקרים שעסקו בנושא . לעניין סוגי המסלע לבנייה ראו : שילה והורוביץ , , 1975 עמ' ; 48-37 פרת , . 1984 8 סיכומנו שונה מהמובא במאמריו של מ' אבנימלך . אבנימל ך לא מנה מערות , אלא רק התרשם מהריכוזים החשובים שלהם חזיתות מונומנטליות . ראו : אבנימלך , תשי"ז , עמ' ; 135 הנ"ל , תשכ"ט , עמ' ; 215-209 הנ"ל , , 19 ( 16 עמ' . 24 9 כנען , , 1933-1932 עמ' ; 11-10 בלייק , , 1936 עמ' . 109-106 10 על חשיבות הטורון בירושלים בהתפתחות ההיסטורית עמד _אבנימלך במאמריו . השתמשו באבני הטורון במקומות שנמצאה בהם בנייה חשמונאית כמו ב"תפר" סמוך לפינה הדרומית המזרחית של הר הבית ובחומות העיר מימי החשמונאים בצד המערבי של העיר . קרוב לוודאי שאבני תצורת בינה שימשו לבנייה מונומנטלית , כפי שנמצאו בבמה מקומות , ובכלל זה בבנייה מתקופת הברזל . 11 אבנימלך , תשי"ז , עמ' . 135
|
|