|
|
עמוד:14
14 דליה גבריאלי נורי החנויות שאני רואה סביבי הן מספרה, מכון לטיפוח ציפורניים, טמבור, פירות יבשים, מכולת קטנה, טוטו, לוטו, מפעל הפיס ומין מזנון כזה שהוא החנות הכי הומה בכל כיכר . ליד הטוטו יש כמה שולחנות, וסביבם, בשמש הנעימה, יושבים גברים . אחד שותה בירה, אחד שותה קפה, חזות מזרחית כיאה לעיירות פיתוח . כעת עוברת אישה שלובשת מכנסי ג׳ינס וז׳קט ג׳ינס והודפת עגלת תינוק . יש גם בנק בכיכר, לא, בעצם אין בנק, יש סניף דואר, באחת הצלעות של הכיכר יכול להיות שיש סניף דואר . אני מקווה שיש כיכר בשלומי . וככה אתאר את הכיכרות האלה במשך כמה שבועות, החיים בכיכר העירונית בשולי ישראל . * דצמבר 2014 , זמן נפלא לטייל בדרום ואולי לפעמים גם בצפון . ‘משוטטת בשכיבה׳ זה אולי משהו שעלול לעצבן את העוברים ושבים או את המשטרה . אולי חלק מהתושבים שומרי מסורת, ופתאום אישה רובצת על הספסל באמצע העיר כמו היה זה הדשא שלפני הספרייה באוניברסיטת תל אביב . אני לא יודעת לתאר בשפה ארכיטקטונית, אבל אני יכולה לספר על צבעים, על עצים, על אנשים . להקשיב לקולות . אני יכולה להגיד למשל שספסל העץ הוא חום או עשוי אבן, המסעד שלו ממש לא נוח, הוא בנוי בזווית לא הגיונית, ובגללו או בזכותו אעבור לשכיבה . אני מניחה את התרמיל מתחת לראש ( בקריית מלאכי, עוד אגלה זאת, במקום ספסלי עץ יש ספסלי אבן, הם חלק מהכיכר . בעצם הם לא ספסלים אלא מין משטחים לכל אורך הצלעות של הכיכר . הרביצה שם תהיה לי נעימה במיוחד ) . מדי פעם יתיישב לידי מישהו, ירצה לדבר, אולי יבוא לראות למה האישה המשונה חושבת שזה חדר השינה שלה, או שאולי בעצם היא לא מרגישה טוב . היי, גיברת, את מרגישה בסדר ? ( בעוד כמה ימים זה באמת יקרה לי - מילה במילה - בכיכר של קריית גת . פתאום הגיע אחד, אבי פחימה, התיישב לידי ופתח בשיחה בעודי שותה תה ומתחממת בשמש החורפית ) .
|
|