מעלליו של הדויטרונומיסט

עמוד:12

12 | משה גרנות שדורש בתוקף מילוי הצווים בספר דברים, הגם שסביר להניח שמדובר באסכולה אמונית שטביעות האצבע של עריכתה נוכחות בכל ספרי הנביאים הראשונים ובמפוזר גם בכתובים שבתורה, אבל כיוון שמדובר במסר אחיד, כפי שאבאר בהמשך, אני נוקט, כאמור, לשון יחיד . ובכן, מהם הצווים הכתובים בספר דברים שהשפיעו על המלך יאשיהו לחולל את הרפורמה שלו ? קודם כול, השמדת כל זכר לעבודת אלילים : ”אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים אשר אתם יורשים אותם — את אלוהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן . וניתצתם את מזבחותם, ושיברתם את מצבותם, ואשריהם תשרפון באש, ופסילי אלוהיהם תגדעון, ואיבדתם את שמם מן המקום ההוא” ( דברים יב 2 - 3 ; ראו גם : ד 19 , ה 7 - 9 , ו 14 - 15 , ז 1 - 6 , ח 19 - 20 , ט 16 , יג 2 - 9 , יז 2 - 7 , יח 10 - 11 , 20 ועוד ) . אנו רואים עד כמה החשש שבני ישראל יעבדו אלוהים אחרים נמצא במרכז האמונה בה’, ועליה קמה ונופלת אמונה זאת . אנחנו נמצא טביעת אצבע של הדויטרונומיסט בנושא הזה גם בשאר ספרי התורה . לדוגמה : הוא שם בפיו של יעקב משפט שלא הייתה כל סיבה שיעקב יאמר אותו : ”ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו : הסירו את אלוהי הנכר בתוככם והיטהרו והחליפו שמלותיכם” ( בראשית לה 2 ) . לתביעה כזאת יש היגיון אם היא נאמרת לציבור שחוטא באמונה זרה, אבל לאורך כל סיפור שהיית יעקב אצל לבן, בריחתו ממנו ומפגשו עם עשו — אין שום סטייה מהאמונה בה’ ( ראו הבלחות ברוח דויטרונומיסטית בנושא העבודה הזרה גם בשמות לד 13 - 14 ; ויקרא יח 24 - 30 ; במדבר לג 52 - 56 ) .

אוריון הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר