|
|
עמוד:14
14 עפרה בן-ישי, יגיל לוי ורינת משה ההפעלה לניצחון ותוכנית "תנופה" . בפרק זה מנותחים בהרחבה המתחים הנובעים מן ההיגיון ההיברידי של התפיסה . מצד אחד, מקודמת דיפרנציאציה עמוקה בין התפקידים, המשימות ורמות ההקרבה של משרתים מקבוצות שונות, בסדיר ובמילואים, ומצד שני, שבה ומוצהרת מחויבות לשוויון ההזדמנויות הטבוע באתוס צבא העם, ומופגנת דבקות בגיוס החובה ובהוקרת המשרתים במילואים . שניים ממאמרי שער זה מוקדשים למודל גיוס החובה, והשלישי מוקדש למערך המילואים . שלושתם מספקים דוגמאות מגוונות לפער המתרחב בין המחויבות המוצהרת לאתוס צבא העם ובין כרסומו בפועל, זאת עקב אימוץ דפוסי לחימה טכנולוגיים המתבססים על דיפרנציאציה גוברת בין המשרתים . המאמרים מראים כיצד אילוצים מבצעיים, כלכליים ונורמטיביים מרוקנים, בהדרגה אך בעקביות, את אתוס צבא העם ממהותו המעשית, אך יחד עם זאת, המחברים חלוקים בדעתם לגבי עתיד המודל . בעוד שבן-ארי ושות' רואים בתהליכים המתוארים עדות לכושר ההסתגלות הגבוה של הצבא, אשר מצליח לשמר את אתוס צבא העם, שני המאמרים האחרים מטילים ספק כפול בכך . ראשית, הם מפקפקים בשאלה אם הפערים הנובעים מתפיסת ההפעלה לניצחון ניתנים לגישור לאורך זמן, ושנית, הם מזהים בתפיסה עצמה סימנים ראשונים להשלמה עם קץ דרכו של המודל . המאמר הפותח את השער, מאת עפרה בן-ישי ורינת משה, מציג את האתגר שתפיסת ההפעלה מציבה למודל גיוס החובה . לטענתן, התפיסה חושפת את המודל למתחים בין האתוס השוויוני הגלום בו ובין מדיניות גיוס בררנית ודיפרנציאלית, העתידה להתרחב עוד יותר בהתאם לעקרונות החדשים . בשונה מתפיסות קודמות, ובחתירה למנוע את הרחבת היקף הפטוֹרים מגיוס, המערער את הלגיטימיות של גיוס החובה, מניחה התפיסה תשתית לערעור המונופול הצבאי על הסדרי הגיוס והשירות, כפי שהדבר משתקף בהצעה להקים את "המשמר הלאומי", שיושתת על כוח אדם צבאי אך לא יוכפף בהכרח לצבא . איל בן-ארי, אלישבע רוסמן ואיתן שמיר, מציגים היבט אחר של השפעת התפיסה על מדיניות הגיוס . לטענתם, אחד מחידושי התפיסה הוא עיצובו של טיפוס חייל חדש : "הלוחם-הטכנולוג" . הצבא משתמש בתוכנית "תנופה" ובמופעים של החייל הטכנולוגי בתור אמצעים להעמקת שינויים ארגוניים ואופרטיביים, להקצאת משאבים, לגיוס מאמצים בתוך הצבא ולגיוס כוח אדם . התוצאה מעמיקה את אי-השוויון בדרג הלוחם היבשתי במאמץ לשמר את הנוכחות של קבוצות מבוססות בדרג זה . בה בעת, התפיסה מסייעת לצבא לסגל בהדרגה את מודל הגיוס לאילוצים שונים מבלי להידרש למגבלות המודל הנוכחי באופן ברור וחד-משמעי . המאמר החותם שער זה, מאת דותן דרוק, רינת משה ועפרה בן-ישי, בוחן את הטלטלה העוברת על מערך המילואים בעשורים האחרונים, ובפרט באסטרטגיית צה"ל שגיבש איזנקוט ובתפיסת ההפעלה לניצחון של כוכבי . לטענת המאמר,
|
|