|
|
עמוד:11
11 ספרות הסנטוריום זמן-מרחב : הכרונוטופ הבחטיאני מיכאיל בכטין ( 1975 - 1895 Bakhtin, ( מגדיר את השימוש במושג הכרונוטופ ( מיוונית : כרונוס = זמן, טופוס = מקום / מרחב ( ואת 4 החיבור בין זמן ומרחב ובתוך כך יוצר משמעות ז'אנרית : בכרונוטופ הספרותי – אמנותי מתמזגים תווי ההיכר של המרחב והזמן בתוך שלמות קונקרטית שנתמלאה משמעות . הזמן כאן מתעבה, נעשה סמיך ונראה בעין, מוצג באמצעים אמנותיים ; והמרחב מועצם וחובר לתנועת הזמן, העלילה, ההיסטוריה . תווי ההיכר של הזמן באים לידי ביטוי במרחב ; המרחב נטען משמעות מכוחו של הזמן ונמדד על ידי הזמן . הצלבת קטגוריות ומיזוג תווי היכר מעין אלה מאפיינים את הכרונוטופ האמנותי . 5 הדברים מאששים את הקשר בין זמן ומרחב מתוך כוּליות שבה שני המרכיבים דומיננטיים במידה שווה ויוצרים אחדוּת המתגלמת בחקר ספרות הסנטוריום . בכטין מאפיין את הכרונוטופ - ברומנים ובאירועים עלילתיים, החל מהספרות העתיקה עד לרומן המודרני - בהצגת חשיבותם ומשמעותם של יסודות הזמן והמרחב כמרכזית בניתוח ספרותי . הוא מאיר את האופי הכרונוטופי של מצבים, של מוטיב הפגישה בין דמויות, ושל מאפייני כרונוטופ סיפורי ההרפתקה שהיו פופולריים בז'אנרים ספרותיים שונים . הוא חושף את עתיקותה של מערכת המושגים הכרונוטופית ומתחקה אחר דרכי השימוש בזמן ובמרחב בעיצוב העלילה והדמויות . בכטין בוחן את מאפייני הז'אנרים השונים ואת רצף היצירות על ציר הזמן ומראה כיצד תקופה מובילה לזו הבאה אחריה, באשר היא כוללת את אמצעי העיצוב שלה עצמה ומשאירה חלל שניתן למלא בו את מאפייניה של התקופה הבאה . את מהלך ההתפתחות הזה הוא 4 . מיכאיל בכטין, צורות הזמן והכרונוטופ ברומן , תרגום : דינה מרקון, אור יהודה : כנרת, זמורה – ביתן, דביר, 2007 . 5 . שם, עמ' 14 .
|
|