|
|
עמוד:13
13 מהבורגנים ועד בטיפול הסוכנים החברתיים הנאבקים על משאבים בשדות חברתיים אלו ? מי מרוויח מכל זה ומה ? כך, נקודת המבט הסוציולוגית מפנה את הזרקור אל עבר האינטראקציות האנושיות בתוך מה שנקרא החברה ואל ההיזון החוזר בין החברה לבני האדם הפועלים בתוכה . בשל כך, ספר זה אינו מציג ניתוח תוכן או ניתוח נרטיבי של סדרות טלוויזיה ואינו עוסק באופן שבו הסדרות מקיימות פרמטרים אמנותיים אלו או אחרים . הספר עוסק בכוחות החברתיים הגורמים לסדרה טלוויזיונית אחת להיחשב לאמנות בעוד סדרה אחרת תיחשב ל"זבל" . אין זה בא לומר שניתוחי תוכן ונרטיב אינם חשובים כשלעצמם ; אין זה בא לומר שאין כזה דבר טלוויזיה טובה יותר מאחרת ; אין זה בא לומר שאין כזה דבר אמנות ואסתטיקה בכלל ; אין זה בא לומר שאין לקריטריונים של מיון, איכות וטעם אמנותי כל מהות אוניברסלית . מה שברצוני להדגיש הוא שאותי כסוציולוגית זה פחות מעניין . כצופה אני יכולה להרגיש באיזושהי פנימיות שסדרה מסוימת טובה יותר מאחרת ( לטעמי ) . אולם כסוציולוגית אשאל את עצמי עד כמה הרקע המעמדי שלי וההון התרבותי שלי גורמים לי להעדיף סדרה אחת על פני אחרת . ומדוע לפעמים אעדיף להשאיר ביני ובין עצמי את מה שאני באמת רואה בטלוויזיה . כך שנקודת המוצא הסוציולוגית של ספר זה היא הבנייתית, כלומר חותרת תחת מושגים קיימים של איכות, ותחת זאת רואה בהם הבניות חברתיות המסתירות מערכות יחסים בין – אנושיות אשר יוצרות את המשמעות של מושגי האיכות והאמנות . הספר, כפי שאסביר בהמשך הדברים, מבוסס על ניתוח של 9 אשר מוגדרים כאיכותיים בשדה ראיונות עם יוצרות ויוצרים 9 . לאחר התלבטות ארוכה החלטתי לכתוב בתצורה הגברית הכוללנית הרגילה של השפה העברית, כשלרוב אכתוב בלשון זכר ברבים אך הכוונה היא לשני המינים . החלטה זו נבעה מן האופי הגברי של שדה התקשורת
|
|