|
|
עמוד:13
שאהב לשחק . להוריו לא היו שאיפות ספורטיביות מיוחדות לגביו . "לא היתה 5 היא ואביו של הילד לנו תוכנית א' או תוכנית ב'", סיפרה אמו מאוחר יותר . עודדו אותו לדגום שלל ענפי ספורט . למעשה, זה נעשה חיוני . הילד "נעשה 6 בלתי ‑ נסבל", אמרה אמו, אם נאלץ לשבת בשקט זמן רב מדי . אמו אמנם לימדה טניס, אבל החליטה שלא לעבוד איתו . "ממילא הוא היה רק מעצבן אותי", אמרה . "הוא ניסה כל חבטה משונה אפשרית, ואף פעם לא החזיר כדור בצורה נורמלית . לאמא זה לא כיף בכלל" . כתב "ספורטס אילוסטרייטד" אבחן כי הוריו לא דחפו אותו, אלא דווקא "משכו" . כשהתקרב לגיל ההתבגרות, החל לנטות יותר לכיוון טניס, "ואם הוריו נדנדו לו, זה היה כדי שיפסיק לקחת את הטניס כל כך ברצינות" . כשהשתתף במשחקים, אמו היתה ניגשת לא פעם לפטפט עם חברות בשולי המגרש . לאביו היה כלל אחד ויחיד : "רק אל תרמה" . הוא לא רימה, והוא התחיל להשתפר, מאוד . כנער מתבגר הוא היה טוב מספיק כדי שעיתון מקומי יבקש לראיין אותו . אמו הזדעזעה לקרוא את תשובתו לשאלה ההיפותטית מה יקנה בכספי הפרס הראשון שיקבל ממשחק טניס : "מרצדס" . הוקל לה כשהכתב האזין יחד איתה להקלטת הריאיון ושניהם הבינו שנפלה טעות : הנער אמר בגרמנית שווייצית 7 "מֵהר צֶה ‑ דֶה ‑ ס" . הוא פשוט רצה יותר CDs , תקליטורים . הנער היה תחרותי, בלי ספק, אבל כשמדריכי הטניס שלו החליטו להקפיץ אותו לקבוצת שחקנים מבוגרים יותר, הוא ביקש לחזור לקבוצה הקודמת כדי להישאר עם חבריו . מבחינתו, חלק מהכיף היה לבלות יחד אחרי אימוני הטניס כדי לדבר על מוזיקה, או על היאבקות מקצוענית או על כדורגל . כשוויתר לבסוף על ענפי ספורט אחרים - בעיקר על כדורגל - והתמקד בטניס, נערים אחרים עבדו כבר מזמן עם מאמני כוח, עם פסיכולוגים של ספורט ועם תזונאים . לא נראה שזה פגם בהתפתחותו בטווח הארוך . באמצע שנות ה ‑ 30 לחייו, גיל הפרישה הטיפוסי אפילו לטניסאים אגדיים, הוא עדיין היה מדורג כטניסאי מספר אחת בעולם . ■ ■ ■ בשנת 2006 נפגשו טייגר וודס ורוג'ר פדרר לראשונה, כששניהם בשיא כוחם . טייגר טס במטוסו הפרטי כדי לצפות בגמר אליפות ארצות הברית הפתוחה . זה הלחיץ את פדרר עוד יותר מהרגיל, אך הוא ניצח בכל זאת, שנה שלישית רוג'ר נגד טייגר 13
|
|