|
|
עמוד:14
14 כל החוקים נשמעים לו העימות בין התרבות הספרותית-אמנותית לבין התרבות המדעית ; לא סתם עימות, אלא לכאורה חוסר תקשורת מוחלטת בין שני המחנות — כפי שטבע אותו בשפה המדען והסופר צ'רלס סנואו . מובן שכאשר נוצר הוויכוח הזה בין אנשי רוח למדענים במאה השמונה-עשרה, לאחר התבססות המהפכה המדעית — אחת משלוש המהפכות הגדולות שעברו על האנושות, היו לו השלכות מעשיות על אופי החינוך, חלוקת המשאבים במדינה ועוד . ויכוח, שאגב נמשך עד היום, גם במדינת ישראל של ימינו . בביקורת הספרות, לעומת זאת, מקובל להתייחס אל שירה ומדע בשתי דרכים עיקריות . אפשר לזהות מאפיינים מדעיים בשירה, ולראות כיצד הם תורמים לרעיונות המובעים בשיר, כפי שעשתה רות קרטון- בלום בשיריו של פגיס, או שאפשר להתייחס אל העולם המדעי כעולם שיש בו אסתטיקה ושאיפה ליופי, כפי שעשו אבנר טריינין וגדעון אנגלר . בספרו ב י ן ש י ר ה ל מ ד ע טוען אבנר טריינין, בעצמו משורר ומדען, כי דווקא בעת העתיקה, בימי הביניים והרנסנס, אצל גדולי התרבות המערבית, החל בלוקרציוס, המשך בלאונרדו דה-וינצ'י ועד מילטון, כולל גתה, עסקו משוררים ופילוסופים בשני התחומים יחד בהרמוניה, וכי את ראשית הנתק החל ניוטון, אשר חולל את מה שמכונה היום "המהפכה המדעית", ובעקבותיה הגיעה גם "המהפכה התעשייתית" . ברם, החל מהמאה העשרים מתחילים הדים של הרהור וערעור להשתלט על השיח המדעי האובייקטיביסטי . המדע החל להיות מודע לעצמו — ליחסיותו, לפוטנציאל ההטיה שלו, לקריסת פרדיגמות, לתפקידה של השפה בתיאור הטבע . בקצרה, טוען טריינין, המדע כנראה הרבה פחות אובייקטיבי ובלתי תלוי ממה שחשבנו לפני מאתיים שנה . היכן מעמיד כל זה את שירתו של פגיס ? שירתו של דן פגיס קרובה למדע . במושגיו של אבנר טריינין, השפה המדעית והמידע המדעי מחלחלים באופן דומיננטי אל שיריו . אך אצל פגיס המדע בא כדי לסתור את גדולתם של הישגי המערב, כדי ללעוג להם וכדי להשתמש בהם בתור עדויות למשפט המוסרי הגדול שבין אדם לאדם . פגיס מתאר באמצעות המדע, הנענה לחוקים כתובים וידועים מראש, המנוסחים זה מאות שנים, את האבסורד של התערערות העולם שאין בו חוקים . באמצעות המדע, הכרוך בסיבתיות, הוא מתאר את האבסורד של
|
|