הקדמה

עמוד:13

הקדמה 13 שפתו של פגיס עשירה מאוד גם בביטויים מן המקורות היהודיים ומן המיתולוגיה של המערב . כל שיר הוא פתח לעולם דימויים עשיר, שמעלה תמונה או דימוי העומדים בשורש התרבות המערבית . בסך הכול נבנה בתוך מכלול שירתו של פגיס אוקיינוס של דימויים קמאיים בעלי מופעים לא רק בשירת פגיס ולא רק בשירה העברית, אלא גם בדרמה, באומנות החזותית, בקולנוע ובפרוזה המודרנית . אם טשרניחובסקי כתב ש"האדם הוא תבנית נוף מולדתו", הרי שפגיס עוצב בתבנית מערבית-אירופית מובהקת ואין עוררין על ההשכלה הכללית שלו ועל הידע שלו בספרות ובאומנות המערבית לדורותיה . האתגר בכל שיר היה למצוא את המפתח המיתולוגי, אשר מניע את השיר ומכונן את הדימוי הגדול העומד בבסיסו . פגיס הוא משורר מרכזי בתוך מפת המחקר של השירה העברית . למעשה אפשר לחלק את המחקרים אודותיו לקבוצות : הראשונה מכילה את אלה שעסקו בקריאה אוטוביוגרפית של יצירתו, או בביוגרפיה שלו כמפתח ליצירתו, למשל : מיכאל גלוזמן, לילך ניישטאט והדס שבת נדיר . הקבוצה השנייה עוסקת בניתוח פואטי של שיר או של קבוצת שירים כיחידה נפרדת בתוך מכלול שירתו, למשל : רות קרטון-בלום ואריאל הירשפלד . הקבוצה השלישית עסקה בשירת השואה ובסוגיות של זיכרון והנצחה, שעליהן כתבה למשל חנה יעוז קסט, ועניינה של הקבוצה הרביעית היא קריאה בין-תחומית של שירתו, כמו שחר ברם, שמנתח את שירתו בהשראת כלים מתחום הצילום והקולנוע, ואחרים שעסקו, כאמור, באספקטים המדעיים בשירים . עם זאת, נדמה כי את עיקר הכרתו ואפילו תהילתו, קנה לעצמו פגיס דווקא במעט "שירי השואה" שכתב, ושהתפרסמו במחזורים "הקרון החתום" ו"עקבות" בספר ג ל ג ו ל ( רמת גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד "מסדה", 1970 ) . זאת ועוד, הנוכחות הדומיננטית של שיריו של פגיס בתוכניות הלימודים בספרות לחטיבה העליונה, בטקסי יום השואה ובטקסי המסעות לפולין, תרמו ותורמים באופן משמעותי בעשורים האחרונים להנכחת שירתו של פגיס בהקשר של שואה, זיכרון השואה והמשמעויות הפילוסופיות שלה . האם המדע והרוח, הלוגוס והמיתוס, השכל והרגש, נאבקים זה בזה בשיריו של דן פגיס או משלימים זה את זה ? השאלה הזו עולה, כמובן, על רקע המושג המפורסם של "העימות בין שתי התרבויות" — הוא

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא