|
|
עמוד:8
8 | סוגיות ודילמות בהוראה בהקשר רב - תרבותי השאלה אם די ב"למידה על אודות" נתונה לדיון מתמיד . לפי גלדי ( 2009 ) , החינוך לרב - תרבותיות אינו יכול להסתכם בידיעה על אודות האחר, מנהגיו וחגיו . חינוך לרב - תרבותיות משמעו עיצוב של סביבת בתי הספר והמכללות להכשרת מורים באופן שישקף את הרבגוניות בחברה . רב - תרבותיות והכשרת מורים לפי פוקס וגיי ( 1995 , Fox & Gay ) , רב - תרבותיות בהכשרת מורים צריכה לשמש מתווה בסיסי ועקבי בכל היבטי ההכשרה, פדגוגיים וניהוליים, ולשרת את צורכי המורים ומנהיגי מערכת החינוך לעתיד . לדבריהם, יש לראות בחינוך לרב - תרבותיות במוסדות אלה מסננת חיונית שדרכה אינדיווידואלים מעניקים משמעות לחייהם ומגבשים את זהותם ואת תחושת השייכות והגאווה שלהם . נדבך זה דורש הוראה קשובה והולמת תרבותית, המבוססת על התנסות מעשית עם תלמידים ממגוון קבוצות אתניות, חברתיות ועדתיות - דתיות . לטענתם, סטודנטים מקבוצות מיעוט המתכשרים רק דרך עדשת התרבות הדומיננטית, יפנימו את המסר כי תרבותם היא בעלת ערך נמוך מזה של התרבות השולטת, וזהותם תדוכא באופן מובלע . מכללות להכשרת מורים יכולות להיות השלב הראשוני בהתקדמות לקראת האידיאל הקשה להשגה של חינוך לרב - תרבותיות בחברה צודקת . לפי פאול - בנימין וריינגולד ( 2014 , Paul - Benyamin & Reingold ) , הצורך בהכשרת מורים לרב - תרבותיות עולה וגובר עם השנים, אך בפועל המדיניות והעשייה במכללות להכשרת מורים אינן נותנות לו מענה מספק . החוקרים מצאו חוסר התאמה בין השיח הרב - תרבותי ובין העשייה הרב - תרבותית בשתי מכללות להכשרת מורים שחקרו . הם כתבו : למרות הרטוריקה [ . . . ] הביטוי התדיר ביותר של רב - תרבותיות הוא עניין של מקריות, נושא שנידון בקורסים אקראיים במגוון מחלקות . בדרך כלל קורסים אלה הם יוזמה אישית של חברי סגל : יש ראשי חוגים המעודדים עיצוב של קורסים הכוללים היבט רב - תרבותי, אך המסר שלהם אינו משקף כלל את האידאולוגיה והמדיניות של המכללה . ( 55 . p ) עזר ואח' ( 2007 , . Ezer et al ) בחנו אף הם מכללות להכשרת מורים בישראל . הם מצאו שהמרצים מפנימים את חשיבותו של החינוך לרב - תרבותיות, ועם זאת, גם מכללות הרואות בחינוך זה ערך מרכזי, מתקשות לסייע לחברי סגל להטמיע את עקרונותיו בתכנים ובדרכי ההוראה, ולגלות רגישות והקשבה לפרחי הוראה מקבוצות מיעוט שמתמודדים עם אתגרי שפה .
|
|