|
|
עמוד:13
מסה על הגרוטסקי 13 מכונן של הרומנטיקה הצרפתית . היצירה עצמה ( קרומוול ) , בת 6,920 שורות‑‑שיר ( לשם השוואה, הטרגדיות היווניות הכילו אלף עד אלפיים שורות ) , מעולם לא הועלתה על במה בשלמותה . אולם חוקרים תולים את התכונה הזאת לאו דווקא באורכה של הדרמה - שהרי דרמות ארוכות אחרות כמו לורנזצ'ו ( Lorenzaccio ) של דה מיסה היו פופולריות - אלא בחדשנותה . במחזה זה מימש הוגו את דבריו המהפכניים בהקדמה עד לקיצוניותם . הוא מימש בו, למשל, את טענותיו בדבר המורכבות של כל דמות, והכביר פרטים ביוגרפיים ובוני אופי שאינם מקדמים את העלילה . בדרמות המאוחרות יותר והמצליחות יותר, דוגמת הרנני , התאים את עצמו הוגו לדרמטורגיה מוצקה יותר . סגנונו בדרמה הזו דומה יותר מכול לזה של מולייר, אשר נמצא, לפי דברי הוגו בהקדמה זו, ב"פסגת הדרמה" באשר היא . הדרמה של קרומוול היא יצירה היסטורית במובהק, והוגו משלב בה הערות בעלות אופי מחתרתי על אודות אמיתותם של אירועים ושל עובדות . החלק האחרון של המסה מוקדש לדיון במחזה .
|
|