|
|
עמוד:11
11 וידויי מסך הדיסציפלינות השונות חולקות מתודולוגיה ומצע חווייתי משותף, ומתקיים ביניהן דיאלוג פתוח וחי . שינוי זה בחשיבה מהדהד את השינוי בגישה הטיפולית שהחליפה את תפיסת הטיפול שלפיה אובייקט יודע – כול וסמכותי מטפל בסובייקט - בתפיסת הטיפול כמפגש בין שני סובייקטים שלכל אחד מהם צרכים ורגשות בלתי מודעים המופיעים בצורות שונות במפגש הטיפולי . סדרת "נרקיסוס - סדרה לפסיכואנליזה, פילוסופיה וחקר התרבות" עוסקת בחיבורים הרבים והמורכבים שבין הפסיכואנליזה לתחומי ידע אחרים, ביניהם ספרות, אמנות, פילוסופיה, חברה והיסטוריה . מטרתה להביא בפני הקוראים את הכתיבה העשירה והמגוונת של מטפלים וחוקרים ממגוון תחומים ואסכולות בישראל, העוסקים בפסיכואנליזה בהקשריה התרבותיים . באמצעות במה זו אנו מקווים לעודד ולהמריץ שיח מחקרי המתרכז בחשיבה הפסיכואנליטית הבין – תחומית דרך דיאלוג פורה בין הפסיכואנליזה לדיסציפלינות אחרות . ההגות הפסיכואנליטית של דנה אמיר מלווה אותנו כשני עשורים וכבר רכשה קהל קוראים נאמן שמקיף חלקים רחבים מן הקהילה הפסיכואנליטית בארץ ובעולם . משמעותה העמוקה של ההגות של דנה אמיר, מקומה בהגות הפסיכואנליטית של תקופתה, דרכי השתלבותה באסכולת יחסי האובייקט שאיתה היא מתכתבת וההקשר השירי והלשוני שבו היא נתונה ראויים לבחינה ולהערכה . הגותה של אמיר מגלמת סוגה ייחודית של הגות פסיכואנליטית המשלבת בין החיפוש המתמיד אחר האמת הנפשית לבין הניסיון ליצור שפה אסתטית שתוכל "ללכוד" את האמת הנפשית הזאת . אני מכנה סוגה זו "מדעית – פואטית" . מדעית, משום שמאז ומתמיד חיפשה הפסיכואנליזה לתאר את "העובדות" או היסודות של הנפש . הנפש נתפסה כפועלת על פי עקרונות וכללים מורכבים אך קבועים וניתנים להמשגה, קצתם גלויים ורובם נסתרים . היסודות האלה, שעימם נמנים הלא – מודע, האטיולוגיה של ההיסטריה ושל
|
|