|
|
עמוד:14
14 | בת של מי את ? דרכים לדבר פמיניזם מזרחי מרכזי בהתהוותו של הפמיניזם המזרחי . ארגון "הל"ה" ( "הורים למען החינוך" ) הוקם ב- 1985 במטרה לקדם מעורבות הורים מקבוצות מוחלשות במערכת החינוך, להעניק להם כלים להתמודד עם מבני ההסללה והאפליה הקיימים במערכת ולהופכם לסוכנים פוליטיים בתוכה, במטרה להגן על הזכות של ילדיהם לחינוך איכותי . את הארגון ייסדו פעילי החינוך שלמה סבירסקי, מאיר עמור, אילנה שמאי ואחרים . ארבע שנים קודם לכן פִרסם סבירסקי את ספרו 7 שהשפיע על פעילותהמטלטל "לא נחשלים אלא מנוחשלים", ופעילים רבים . לאחר כשנתיים של פעילות עבר הניהול של הל"ה לידיה של תקוה לוי . לוי נולדה ב- 1960 באשקלון לאִמה כרמלה, שעבדה בניקיון ובתפירה, ולאביה סאלח, שהיה פועל בתעשייה האווירית, שניהם מהגרים מעיראק . היא החלה לפתח מודעות פוליטית בעקבות התנסותה הקשה בפנימיית בויאר בירושלים, שיצרה ניכור בין 8 במסגרת ילדים מזרחים בפריפריה שאותרו כמחוננים ובין הוריהם . העבודה בהל"ה ביקשה מעל לכול לעבוד עם הורים מסביבות מוחלשות שביקשו לתמוך בילדיהם במערכת החינוך ונתקלו באי הבנה, בהתעלמות או בהתנשאות . את ההורים הללו מצאה בשכונות הדרומיות של תל אביב, בכפרים הערביים, בעיירות הפיתוח ובערים המעורבות . בעבורה, המאבק המעמדי, המאבק המזרחי והמאבק למען שוויון בין נשים לגברים ובין ערבים ליהודים היו כולם פנים של אותה מלחמה בדיכוי ושל אותה ביקורת על הציונות . מותן המוקדם של ויקי ותקוה מעלה תהיות קשות על המחיר ששילמו השתיים בגופן ובבריאותן על מאבקן העיקש, האמיץ והחשוב . כדאי להתעכב על ההבדלים באופי ובפעילות של שתי התארגנויות אלו, שלהן הקדישו חלק כה גדול מחייהן — האחת של נשים מזרחיות שהתארגנו בעזרת הל"ה והשנייה "קבוצת נשים מזרחיות" . הבדל מרכזי אחד היה ארגוני : "קבוצת נשים מזרחיות"
|
|