פתח דבר

עמוד:8

8 | בת של מי את ? דרכים לדבר פמיניזם מזרחי מצידה בכלל תזכור אותי . אבל היא הפמיניסטית הראשונה שפגשתי בחיי . אישה לא יוצאת מבטן אמהּובידיה ספר שכתבה . לאורך כל תהליך הכתיבה הארוך של ספר זה, לצד רגעי הסקרנות, הגילוי והשמחה, הייתי שטופת אימה וידעתי שהאימה הזאת היא הדיכוי האישי הכל-כך פוליטי שלי . המחשבה שאני, בת לאם חד-הורית שגדלה בדירת דיור ציבורי בעתיקות ג' באשקלון, אכתוב ספר שעוסק בנושא מורכב כל-כך, הובילה אותי בשבילים חשוכים של הלקאה עצמית ( "מי את חושבת שאת ? " ) , חרדה מטעויות ועיסוק אובססיבי בקרדיטים ( "האם שכחתי מישהי ? רק שלא שכחתי מישהי" ) . ובתוך השבילים האלו, קולותיהם המרגיעים של חברות אהובות וחברים אהובים : ברור שאשכח, ועלי להשתדל שלא לשכוח ; ברור שאטעה, ועלי להשתדל שלא לטעות ; וברור שלא אכסה את הכול, ואין אפשרות או אפילו סיבה שאכסה את הכול . כל מה שאני מציעה הוא היכרות עם הנושא, תרומה אחת נוספת לתרומות המשמעותיות כל-כך של פמיניסטיות מזרחיות שעיצבו את דרכי החשיבה שלי היום . אל מול החרדות, העצב, הסקרנות והתשישות שעלו בי בעת הכתיבה, עלתה באוזני מדי פעם עצתה של סבתי : "תעשי סבלנות" . ספר זה נולד מתוך קורס שלימדתי בעשור האחרון במוסדות אקדמיים שונים בישראל ומחוצה להם . הוא מבקש להציג את הרקע ההיסטורי והתיאורטי לרעיונות המורכבים והרדיקליים של הפמיניזם המזרחי בישראל, שצמח הן מפעילות בשטח והן ממחקר אקדמי . אלו וגם אלו קשורים במישרין לחוויות החיים של הנשים שפעלו ופועלות, דיברו ומדברות, כתבו וכותבות . פמיניזם מזרחי, כמו מרבית התיאוריות הפמיניסטיות, התפתח מתוך כאבים מרובים שיצרו תביעות מרובות לשינוי חברתי . בספר רציתי להתחקות אחר התהליכים המורכבים שבתוכם הפכו כאבים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר