פרק 1. הקללה

עמוד:14

| קללת דרעי 14 ומהשאלות שהוצגו לו לפני הפרסום יכול היה השר להבין, שבידי העיתון יש כבר ראיות מוצקות לכאורה הקושרות אותו עם חשדות כבדים למעשים פליליים ולשחיתות ציבורית ; שנאסף עליו חומר רב, ושהפנייה אליו נעשתה רק אחרי חודשים ארוכים של בדיקת תלונות ומידע רגיש על אודות התנהגותו . הוא יכול היה להבין שלא מציקים לו בשאלות סרק . דרעי הציב את אחד מעוזריו מחוץ לחדרו של הרב, נכנס פנימה עם העוזר השני, ומצא את מארחו שוכב במיטה כשספר תהילים בידיו . אחרי מספר דקות, כשמראה פניו של דרעי לימד על גודל מצוקתו, פנה הרב אל האורח המודאג ודרש בשלומו . "הכול בסדר אצלך ? " שאל בנוכחות אחד מקרובי משפחתו, שהגיע אליו באקראי לביקור, "אני יכול לעזור לך במשהו ? " דרעי ביקש תחילה ברכה ונענה מיד . "שתאדיר תורה," אמר לו המקובל כשהוא מניח יד על ראשו, "שתעשה מעשים טובים ותאריך ימים . אני מאחל לך רק טוב בחייך . " שר הפנים קטע את רצף הברכות . "כבוד הרב," הוא ניגש לעניין, "אני זקוק עכשיו לעזרתך . יש מי שמתנכל לי ומפריע לי לעשות למען עולם התורה . אני מבקש שאדוני יעזור לי להמשיך לעסוק במלאכת הקודש . אני מבקש שהרב יקלל את העיתונאי מרדכי גילת . אני מבקש שהרב יגדע את יד אלה שקמים על עולם התורה . אני מבקש לעשות את זה עכשיו בשבילי . " דרעי רכן אל המקובל, שהזדקף וישב על המיטה בצד שמאל של החדר, וזה הניח יד על ראשו ובירך אותו באריכות ימים . דרעי לא היה מרוצה . הוא חזר על הבקשה לקלל את גילת, והרב המקובל, כאילו אינו מבין מה באמת מבקשים ממנו, דבק בשלו : "שאויביך לא ישיגו אותך," אמר, "שלא יבולע לך . שהשם יעזור לך ותצליח בכל מעשיך . " "כבוד הרב," התערב פתאום הבחור שנלווה אל דרעי, "השר ביקש ממך לקלל את מרדכי גילת . לקלל את הכלב הזה, יימח שמו, אויב התורה . לומר עליו שר"י ( שֵם רשעים יירקב ) . קלל אותו בבקשה עכשיו כי הוא בנאדם מנוול . אתה חייב להציל את השר שלנו . " כבוד הרב, איש ממושקף, נמוך וצנום, בעל זקן לבן מדובלל, אחז

כנרת, זמורה דביר בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר