|
|
עמוד:12
נירה טסלר 12 8 בריסטאו מיניות הצמחים ובצורתו ותפקודו של הפרח כאיבר המין של הצמח . מסתמך על מחקרו של צ'ארלס דארווין ( Darwin ) , אשר חולל מהפכה בתפיסה 9 תצפיותיו התבססו במידההביולוגית עם פרסום ספרו "מוצא המינים" ב – 1859 . רבה על חקר צמחים וביניהם פרחים דו – מיניים, ועל הדרכים המשמשות אותם לסיפוק דחפיהם המיניים . בריסטאו רואה בפועלו של דארווין השפעה ניכרת על מחקר המיניות בצמחים . תחום ידע זה הגיע לשיאו בין השנים 1898 - 1905 במחקרים, אשר קיבצו את הידע שנצבר בתחום זה במהלך שלוש מאות שנה וסייעו להבנת תפקיד הפרח במערכת הרבייה של הצמח . מאחר שהפרח הוכר כאיבר המין והפריון של הצמח, על כל תהליכי התפתחותו, ניצנו הסגור, פריחתו המלאה ונבילתו, אך טבעי שייתפס כאנלוגי לאיברי המין של האישה ולגופה ויציין, באורח מטפורי, פרקים שונים בחייה . אנלוגיה ברוח זו ניתן לאתר בספרות ובשירה במהלך הדורות, בין השאר בסונטות של שייקספיר ובשירתם של ויליאם בלייק, שארל בודלר וכו' . משמעות הפרח ה"חדש" ביצירתן של נשים, נלמדה על רקע תיאוריות פסיכואנליטיות ודקונסטרוקציה . המשגה זו רואה במיניות חלק אינטגרלי מהדחפים והמאוויים הבסיסיים של האדם, על המשמעויות וההשלכות השונות 10 היחס לפרח באנליזות שערך פרויד למטופלותיו, של הבדלים בין המינים . במחקריו שעסקו בפירוש חלומותיהן, חלחל לעבודתם של תיאורטיקנים רבים במהלך המאה ה – 20 ותרם לא מעט לנטייתם לקשור פרחים עם רעיון הבתולין או לחלופין עם פיתוי . פרויד אינו מסתמך על תורת הבוטניקה באנליזות שהוא עורך לחלומות המתארים פרחים, אלא מסתמך על טקסטים כתובים העוסקים בפרחים, כשם שנהג ביחס לפרחי הקמליה, תוך הענקת משמעות 11 קישור אסוציאטיבימינית זהה שניתנה להם בספר "הגברת עם הקמליות" . לטקסטים מסוג זה שכיח אצל פרויד ומשמש אותו לא מעט בהתחקות לאחור אחר "מחשבת החלום" . דימויי הפרחים ביצירתן של האמניות הנידונות בספר, נקראים מבעד להמשגה הפרוידיאנית והפסיכואנליטית בכלל ועם זאת ניכר כי 12 השפעתה של האיקונוגרפיה הנוצרית המסורתית לא פגה . ז'אק דרידה ( Derrida ) , בשונה מפרויד, עסק במסגרת תיאוריית הדקונסטרוקציה בביטויים שונים של סמליות במרחב הטקסטואלי, ובעיקר, בהיעדר היקבעות הרמנויטית בטקסט, בהתנהגות נוודית של מסמנים ונטייתו 13 המתודה שאותה מציע דרידה תומכת באפשרות לקרוא לקרוס לתוך עצמו . את הופעת מוטיב הפרח כנועז וארוטי, או לחלופין, כסגור ובתולי, ביצירותיהן של האמניות הנידונות לעיל . בדומה למהלך האנליטי שבו נקט פרויד בחלומות 14 הפרחים, גם בשיח שבו עוסק דרידה, משויכים הפרחים לפעולת הלא – מודע .
|
|