|
|
עמוד:11
פרחים תלושים משיח 11 עיון בביוגרפיות של האמניות מעלה, כי למרות הקשיים שאתם נאלצו להתמודד, זכו כולן בהכרה ובעצמאות פנימית אשר הושגה, לא אחת, במחיר אישי כבד . דוגמה בולטת לכך הנה העובדה כי מרביתן ויתרו על ילדים ועל משפחה במובן המסורתי . חרף ההערכה שזכו בה, מבקרים רבים שפטו אותן מנקודת מבט מגדרית ובהתאם לאמות מידה גבריות שהשתרשו בתולדות האמנות . ברוח זו נשפטו גם הדימויים שהופיעו ביצירתן, וביניהם בראש ובראשונה דימוי פרח מצויר או מצולם, הנושא מאפיינים חדשים ולא מוכרים . למשמעות של דימוי הפרח בהקשר לנשיות ומיניות ישנה היסטוריה ענפה בתולדות האמנות, החל בתרבויות הקדומות של מצרים, יוון ורומי ועד ימינו אנו . בכלל זה, שימושו של הדימוי באסתטיקה היהודית והנוצרית . לאיקונוגרפיה הנוצרית נודעה השפעה מרחיקת לכת על הצגת דמות האישה בחברה המערבית . כבר בשיר השירים המקראי, הנתפס על ידי רבים כשיר 6 ו"כשושנה בין ארוטי, נושא הפרח הקשרים מיניים ברורים ; "גן נעול" 7 הן שתיים מהמטפורות שבהן משמשים דימויים מעולם הפרחים החוחים" לרמיזה על בתוליה ואבריה האינטימיים של הכלה הנחשקת . התיאולוגים הנוצריים המשפיעים ואבות הכנסייה אימצו רעיונות ספרותיים אלה בעיקר במאה ה – ,12 כחלק מתהליך בניית האיקונוגרפיה של מריה, והגדירו את דמותה כאם בתולה באמצעות מטפורת "הגן הנעול" ( בלטינית : Hortus Conclusus ) . דימוי פלורלי ( פּרחי ) אשר יש לו משמעות דומה בנצרות, מסמל את הבשורה על הולדת בנה ואת "ההיריון ללא רבב" שלה ( Immaculate Conception ) , שמבדיל אותה משאר הנשים — הוא השושן הצחור ( White Madonna Lily ) . "הוורד המיסטי" ( Rosa Mystica ) נטול הקוצים, גם הוא בא להגדיר את מעמדה הייחודי כאישה נחשקת אך בלתי מושגת . משוכת הוורדים המגוננת, מתפקדת כמטפורה לבתוליה של האם הקדושה . בניגוד למשמעותו הסימבולית של הפרח בזיקה לנשים במסורת הנוצרית, קרי ביטוי לצניעות, חרישיות, ענווה ובתוליות, נטו חלק מן האמניות המודרניסטיות הנדונות בספר להציג את הפרח בתקריב ( Close - up ) , תוך חשיפת "איבריו" מנקודות מבט לא שגרתיות ואמיצות . בעשורים הראשונים למאה ה – 20 התפרסמו מחקרים רבים, אשר ביקשו להוכיח כי ממלכת הצומח היא שהמציאה את המיניות ואת חיי המין, זמן רב לפני הופעת הצורות הפשוטות הראשונות של בעלי החיים . הבוטנאי אלק בריסטאו ( Bristow ) עמד על כך מאוחר יותר, במחקרו הידוע "חיי המין של הצמחים" שפורסם בשנת 1978 וזכה לעניין רב בעולם וגם בארץ . במחקר עוסק בריסטאו בהרחבה בהיבטים ההיסטוריים, המטפוריים והמדעיים של
|
|