|
|
עמוד:12
12 רותי גינזבורג תחת חסותה מכיל גם מבט פנימה, רפלקטיבי, על מעשים הנעשים בשמם . בניתוח מקיף של מאגרי המידע של שלושה ארגונים מהשנים 5 אני מצביעה על ביטויי ההתנגדות האזרחית 1987 עד ,2007 בדימויים החזותיים ובאופן שילובם ושיבוצם בדיווח על מעשי המדינה . בד בבד, על ידי הגדרת פעילותם כהשגחה אזרחית והתמקדות בניתוח הפרקטיקה של הארגונים על היבטיה החזותיים, אני מראה כיצד דיכוטומיות בינאריות, המובנות מאליהן במיצובן ההיררכי בשיח הזכויות, מתערערות . ביניהן - הענקת עדיפות לזכויות אינדיווידואליות על פני שמירה על ריבונות המדינה וקדימות למבט אוניברסלי על פני מבט השבוי בגבולות השייכות הגיאופוליטיים . בהצלבה שאני עורכת בין דברי חברי הארגונים, המידע ממאגרי המידע ועיתונות על אותם אירועים, נחשפת מורכבות זו בפעילותם, כולל הדילמות והסתירות שעמן מתמודדים חברי הארגונים . רוב המחקרים על זכויות אדם ועל ארגוני זכויות אדם נעשים בדיסציפלינות של מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים, פילוסופיה פוליטית, לימודי משפט וסוציולוגיה . חקירה פרשנית של התוצרים החזותיים של הארגונים מציעה דרך חדשה לקריאה ולהבנה של פעילותם . ייצור ועיצוב דימויים וייצוגים של סבל "מרוחק" של "אחרים" הם חלק מהותי מעבודתם של ארגונים שמטרתם המוצהרת לעורר פעולה ציבורית נגד פגיעה בזכויות אדם . לפיכך אני ממקדת בחיבור זה את תשומת הלב בתפקידם של ייצוגים, באסטרטגיות חזותיות ובשדה הראייה . הארת פעילותם מזווית שונה זו מבקשת 5 . אשר לתקופה שאליה מתייחס הספר, יש לציין שבשנים שחלפו מאז השתנו כמה דברים : מאז הוסרו כמה מהמחסומים ושונו עיצובם של אחרים, כמה מבעלי התפקידים בארגונים הוחלפו באחרים ואתרי הארגונים עברו עיצוב מחדש .
|
|